    |
נתקדם צעד נוסף באילוף התוכי
אילוף תוכים - צעדים ראשונים
התוכי הוא בעל-חיים חכם, אבל - גם תמים וניתן לנצל זאת לרעה, כפי שניתן להתרשם מהכתבה בעיתון.
במקום לחרוץ את דינו, ניתן לשנות את הרגליו ולתת לו סידרת שיעורים, "חינוך מחדש" ולהחזירו בתשובה שלמה ומלאה.
מאמרים נוספים הנושא:
תוכים הם בין החיות החכמות ביותר בטבע, מבחינה אינטלקטואלית הם יכולים להגיע לרמה של ילד בן 11/2 ויש אומרים - אפילו יותר. נית
ן ללמד אותם לעשות תעלולים וטריקים שמי שלא ראה את התוכי עושה - יתקשה להאמין שזה באמת אפשרי. החל מהדברים הפשוטים ביותר כגון ללחוץ יד, לתת נשיקות, לנופף לשלום, ולעשות סיבובים, דרך דברים פחות נפוצים כמו להביא כדור שנזרק אליהם, לקפוץ דרך חישוק, להבדיל בין צבעים וצורות ועד דברים שרואים בהופעות כגון לרכב על אופניים, סקטים או סקטבורד ואפילו להרכיב פאזלים פשוטים - כל אלו הם רק רשימה חלקית של דברים שתוכי יכול לעשות.
כדי שנוכל ללמד את התוכי לעשות דברים כאלו, קודם כל יש שני דברים חשובים שעלינו לדעת - ראשית עלינו להכיר את המשמעויות השונות של המילה "אילוף", ושנית עלינו להבין איך תוכי חושב ואיך עלינו להתנהג כדי לתקשר איתו בצורה הנכונה ביותר.
שני פנים לאילוף
באנגלית יש שתי מילים שונות למילה "אילוף" - Taming ו- Training, בעברית שתי המילים מתורגמות כ- "אילוף" אך למעשה משמעותן שונה לחלוטין.
Taming - הכוונה לאילוף מבחינת חברותיות, כלומר להפוך חיה אגרסיבית או פראית לחיה רגועה ונעימה שניתן לשחק איתה - או בעברית חיה מחוברתת.
יש כאלה שיתרגמו את המילה הזו כ"אילוף הסוררת", משום שאילוף כזה פירושו לשנות את האופי של בעל-החיים - מחיה פראית וסוררת לחית מחמד. במאמר הזה אתייחס למושג כ"חיברות" מטעמי נוחות, למרות שאין זה התרגום מדויק.
Training - הכוונה לאילוף לתרגילים, טריקים ותעלולים, לימוד החיה לבצע דברים מסוימים על פי פקודה עבור פרסים כגון אוכל או ליטופים. במאמר זה אשתמש במילה "אילוף" כתרגום למילה זו, גם הפעם מטעמי נוחות למרות שגם במקרה זה אין זה תרגום מדויק.
(Taming = חיברות ו- Training =אילוף).לפני שנתחיל לאלף את התוכי לתרגילים וטריקים, עלינו קודם כל לחברת אותו - תוכי שאיננו מחוברת לחלוטין, אינו בוטח בבני אדם ולא נהנה לשחק איתם, סביר להניח שלא יהיה נוח לאילוף והתוצאות מהעבודה איתו לא יהיו מספקות אם בכלל יהיו. התוכי לא יהנה מהעבודה כמו שהוא אמור ויכול ולכן גם לא יעבוד עבורנו לא משנה כמה ננסה. אם התוכי שלנו כבר רגיל אלינו ואוהב לשחק איתנו - אז המעבר לשלב של לימוד התרגילים הוא כבר פשוט במיוחד ואין שום בעיה להתחיל ללמד אותו טריקים שונים. הבעיה מתחילה כשהתוכי שלנו מפגין אגרסיביות, נושך, אינו נהנה ממגע עם בני אדם ואינו לוקח אוכל מהיד - אז אין אפשרות עדין לעבור איתו לשלב הבא שהוא לימוד תרגילים - גם לא הפשוטים ביותר, במקרה כזה עלינו קודם כל לעבוד על מערכת היחסים בינינו לבין התוכי - עלינו ללמד אותו לבטוח בנו, לסמוך עלינו ולאט לאט להרגיל אותו למגע, לליטופים ולאכול מהיד. רק כאשר התוכי יהיה רגוע בכל מגע איתנו ויסמוך עלינו לחלוטין - נוכל לעלות מדרגה ולהתחיל עם טריקים. בראש של התוכי
גם אם התוכי שלנו מחובר לחלוטין ובמיוחד אם הוא איננו חברותי בכלל, יש חשיבות רבה לדרך שבה אנו מתנהגים אליו ומתייחסים אליו
. חשוב להבין איך תוכי חושב ולמה הוא עושה את מה שהוא עושה על מנת שנוכל להגיע איתו ליחסים טובים ועל מנת שהוא יהיה באמת תמיד חברותי ונחמד.
הדבר הראשון שצריך לדעת הוא שתוכי לא עושה "דווקא"- תוכי לא ינשך אותנו מתוך נקמה על משהו שעשינו לו, תוכי גם לא צורח כדי לעצבן אותנו בכוונה, תוכי לא בורח מהחלון כדי לחפש בית טוב יותר ולא מנקר את הרהיטים כי הוא יודע שזה מכעיס אותנו. תוכים הם לא רעים!!! את התוכי שלנו מעניינים רק שני דברים - לאכול ולשחק. זו חיה שובבה ומלאת שמחת חיים, חוץ מלמצוא מזון כל מה שמעניין אותם זה להשתעשע - כך הם גם מתייחסים לאילוף לטריקים, זה פשוט משחק עבורם, הם נהנים ללמוד דברים חדשים, נהנים להשתעשע עם הפאזלים והצעצועים ונהנים מהיחס ותשומת הלב שאנו מעניקים להם בזמן האימונים, הם מזהים את השמחה וההנאה שאנו משדרים להם וזה מניע אותם להמשיך ולעשות עבורנו תרגילים שונים.
תוכי נושך כאשר הוא מרגיש מאויים, אם הוא מפחד או נבהל ממשהו ורק אם הוא מרגיש שזהו המפלט האחרון ולא נשארה לו ברירה. מבחינת צרחות - הן בדרך כלל נובעות מבדידות, שעמום או מזה שהוא פשוט זקוק לתשומת לב ולכן אין טעם לצעוק עליהם או להעניש אותם, גם תוכי שהורס רהיטים לא עושה זאת כדי להכעיס, אלא פשוט כי איבד עניין בצעצועים שיש לו והוא מחפש משהו חדש להתעסק בו.
אחד הדברים החשובים ביותר לזכור הוא שעלינו תמיד להיות נחמדים ועדינים עם התוכי שלנו - לא לצעוק עליו (כי הוא לא מבין את זה) ולא להעניש אותו בעונשים משונים כמו מכה על המקור או שפריץ של מים בפנים (כי זה רק יגרום לו לפחד מאיתנו ולשנוא אותנו). כדי ליצור מערכת יחסים טובה ובריאה עם התוכי שלנו עלינו להיות תמיד נעימים איתו ולנסות להבין מדוע הוא עושה מה שהוא עושה - לא להימנע ממגע איתו אם הוא נשך פעם או פעמיים וגם לא אם הוא נושך כל הזמן - הדרך הנכונה ביותר היא לנסות להבין מדוע הוא נושך או צורח וטפל בבעיה מהשורש, לא לסגור אותו בכלוב ולהפסיק להתייחס אליו כי זה רק יפתח בו חשדנו ואגרסיביות כלפי בני האדם. במידה והתוכי מפתח בעיות התנהגות כגון נשיכות, צרחות, תלישת נוצות, דיכאון וכדומה מומלץ לפנות למישהו שמבין בהתנהגות של תוכים על מנת שיעזור לפתור את הבעיה. בדרך כלל מה שתוכי צריך בשביל להיות מאושר זה פשוט הרבה חום, אהבה וצעצועים.שלב מתקדם יותר באילוף התוכי שלנו - 
יש יותר מתשובה אפשרית אחת לשאלה למה התוכי לא עולה על האצבע שלנו כשאנו מושיטים לו אותה - אולי הוא חושש? אולי האצבע נראית לו בלתי יציבה? אולי הוא מפחד מאתנו, או אולי הוא בכלל אף פעם לא למד איך עולים על האצבע...? למרות מה שמקובל לחשוב - תוכי לא בוקע מהביצה כשהוא באופן טבעי יודע לעלות על האצבע שלנו, כמו שהוא לא בוקע בג'ונגל ויודע באופן אוטומטי לדלג מענף לענף או לעוף... משהו צריך ללמד אותו.
אם קיבלנו תוכי צעיר - גוזל שרק נגמל - עלינו לקחת בחשבון שהוא עדיין לא לגמרי מסוגל לעמוד באופן יציב לחלוטין על רגליו, ומכיוון שכך הוא גם לא יוכל להרגיש ביטחון מלא, הוא תמיד עלול למעוד, זו נקודה שעלינו לקחת בחשבון כשאנחנו מנסים ללמד אותו לעמוד על האצבע ולא מבינים מדוע הוא מסרב, ייתכן שפשוט אינו מרגיש מספיק בטוח. עלינו להשתמש בשיטות מרגיעות וחיוביות, לפתות אותו לעלות על האצבע עם "ממתקים" וצ'ופרים - גרעינים, ענבים, פקאן, או כל דבר אחר שהוא אוהב במיוחד והכי חשוב לזכור זה להיות יציבים. אם אכן מדובר בגוזל חשוב שילמד כבר מההתחלה שהאצבע שלנו היא ענף יציב ונוח, לכן בהתחלה נשתדל לזוז כמה שפחות או שבעזרת האצבע נעביר אותו למקומות בטוחים יותר - כגון הכתף שבה קל יהיה לו להיאחז, או נקרב אותו לחזה שם הוא מרגיש נוח ובטוח. כשנרצה להוריד אותו נקרב אותו לאט ובעדינות חזרה לכלוב או לענף שלו וניתן לו לעבור בכוחות עצמו.
גם כאשר לא מדובר בגוזל הססן ייתכן שהתוכי יסרב לעלות על היד, אולי אפילו ינסה לנשוך, הדבר החשוב ביותר לזכור זה שאסור בשום אופן להכריח אותו או לאחוז בו בכוח. כשתוכי חדש מגיע אלינו בדרך כלל הוא יהיה קצת בהלם, הסביבה חדשה לו, האנשים חדשים לו, הכל זר ומפחיד כל כך, יש סיכוי גדול שהוא לא ירגיש בטוח מספיק כדי להתקרב אלינו בכלל, בטח שלא לעלות על האצבע שלנו. הפתרון לכך הוא קודם כל ליצור תחושת ביטחון כלפינו, להתחבב עליו בחנופה, קולות נעימים וממתקים. מערכת יחסים נעימה עם התוכי תקל מאוד על המשימה, ייתכן שהתוכי אפילו יעלה פתאום מרצונו בלי שנצטרך בכלל ללמד אותו.
אם הדבר לא התרחש והתוכי עדיין לא עולה בעצמו על האצבע הדרך הפשוטה והטובה ביותר ללמד אותו לעשות זאת היא להשתמש בפיתיון. ביד אחת, שתהייה זו הרחוקה ממנו, נושיט לתוכי את ה"ממתק" האהוב עליו ואילו היד השניה תהייה מין שלב בדרך, אותו הוא יהיה חייב לעבור כדי להגיע לממתק, כלומר, היד עליה נרצה שיעלה תהייה קרובה אליו ותעמוד בינו לבין היד עם הממתק כך שיהיה חייב לעלות עליה כדי להגיע ליד השניה, כדי לעזור לו מעט נוכל לגעת בעדינות בחזה שלו מעל לרגליים, ייתכן שנגיעה זו תעודד אותו להרים רגל ולהניח אותה על אצבענו. 
המפתח כאן הוא קצת סבלנות, בסופו של דבר התוכי יתפתה לעלות על האצבע בדרך להשגת הצ'ופר שלו וכשזה יקרה עלינו כמובן לזכור להיות יציבים ולחזק מאוד את הצעד שעשה, בין אם בממתקים או במילים טובות. בפעמים הראשונות עד שיתרגל למצב החדש ייתכן שיעלה על האצבע רק לזמנים קצרים, ייתכן שיחטוף את הממתק שחיכה לו וירד מהאצבע במהירות וזה בסדר גמור, תנו לתוכי את הזמן שלו להתרגל אלינו ולעמוד על האצבע, זכרו שהסיטואציה חדשה לו וייקח לו קצת זמן להרגיש ביטחון, אין להאיץ בו או לצפות ממנו להישאר כבר על האצבע בזמן שהיא זזה.
בכל מקרה, בין אם מדובר בתוכי צעיר או בוגר, חדש או ותיק, כדאי תמיד לצרף פקודה לעליה על האצבע למשל "בא", "עלה", או "אפ"- אין זה חשוב, העיקר לשמור על עקביות, תמיד להשתמש באותה מילה כשהוא עולה ולתת לו צ'ופר קטן, גם כאשר הוא יורד מהאצבע יש להשתמש במילה מסוימת שתסמן את הירידה מהאצבע, כמובן שלא אותה מילה בה השתמשנו כפקודה לעלות. התוצאות לא יאחרו לבוא ובמהרה נראה שהתוכי שלנו עולה על האצבע ויורד לפי פקודה.
http:/article/1630
http:/article/1595
http:/article/551
http:/article/346
http:/article/275
http:/article/272
http:/article/271
http:/article/268
http:/article/260
