Tukipedia

מאת עינבל סרטר

אילוף תוכים לעשיית צרכים  

• כולנו מאוד אוהבים את התוכי שלנו אבל אוהבים הרבה פחות את העובדה שכל פעם שאנו מוציאים אותו מהכלוב הוא בוחר לברך אותנו לשלום בחבילת קקי קטנה בדיוק על החולצה החדשה. גם המכנס לא מתחמק מהברכה, ואנו מוצאים עצמנו לפעמים "לבושים" מלמעלה עד למטה במתנה הלא רצויה, ולא רק הבגדים נופלים קורבן לישבנו של התוכי שלנו- גם מפות, ריהוט, ניירות ועוד.
• אז איך פותרים את הבעיה בעצם?
  נהוג לחשוב שלא ניתן ללמד תוכי לשלוט בצרכיו משום שזו פעולה ביולוגית טבעית  - למרבה הפלא גם התוכים שלנו יכולים ללמוד לעשות צרכים במקום מסויים, הם אפילו יכולים ללמוד לפי פקודה. למעשה, זה אפילו קל מאוד ללמד, אך יכול לקחת זמן.
• איך עושים זאת?
  נתחיל בתצפית המלווה ברישום. זה אולי נשמע מוזר - אך זו הדרך.
  נצפה במשך 3 ימים בתוכי, נבדוק כל כמה זמן הוא עושה צרכים, האם יש הבדלים בין שעות שונות ביום וחשוב מאוד- היכן הוא עושה זאת. בממוצע תוכי יעשה את צרכיו אחת לרבע שעה עד 20 דקות. לאחר שלמדנו את התנהלות חילוף החומרים בגופו של התוכי שלנו, אנו יודעים לצפות מתי יצטרך לעשות שוב ואנו מוכנים לפעולה.
  אולי חשבתם שהדבר הנכון הוא "להעניש" את התוכי כאשר הוא עושה את צרכיו במקום לא רצוי, או למשל על חולצתנו... ובכן, שיטה זו אינה נכונה ואפילו מזיקה. אילוף תוכי אינו כולל כלל עונשים, אלא רק אמצעים להפסקת התנהגות, כגון ניעור של האצבע ליצירת "רעידת אדמה" שתפחיד את התוכי, נשיפת רוח על פניו- מה שרוב התוכים לא אוהבים, שיטות אלו אינן יעילות למקרה זה.
• באילוף תוכים חייבים לשאול - האם התנהגות התוכי שלילית או חיובית? אם היא שלילית - כמו נשיכות, יש מקום להשתמש בשיטות להפסקת התנהגות, כמו אלו שנזכרות למעלה - אך גם הן אינן יעילות ואינן מומלצות כמו שיטות ניתוח התנהגות, עליהן נדבר במאמר אחר. עשיית צרכים היא התנהגות חיובית, התוכי כן אמור לעשות את צרכיו - רק ללמוד היכן ומתי. מאחר שתוכי אינו יכול ללמוד שלא לעשות צרכים, שיטות להפסת התנהגות (מצב בלתי אפשרי) יגרמו סבל ותסכול לתוכי, פגיעה באמון בין התוכי לבעליו ובכלל להתדרדרות בהתנהגות התוכי.
• לאחר שהבהרנו נקודה חשובה זו והבנו שלא ניתן "להעניש" תוכי על עשיית קקי על הבגדים - מה כן ניתן לעשות לשינוי המצב? נחזור לרגע לרישום שדיברנו עליו קודם, לאחר שרשמנו כל פעם שהתוכי עושה את צרכיו ואנו מכירים את המקומות החביבים עליו, נתחיל באילוף תוך שאנו משתמשים במידע הזה.
  ראשית, נבחר מילה אחת שתשמש הפקודה של התוכי לעשות את צרכיו. מילה זו תהייה קצרה ובעלת הברה ברורה שאינה נשמעת כמו מילה שאנו משתמשים בה לפקודה אחרת. למשל - תוכי שלמד את הפקודה "עלה" כדי לעלות על האצבע, יגיב פחות טוב לפקודה "עשה" לעשיית צרכים. "עלה" ו- "עשה" נשמעות דומות מאוד ולכן לא מתאימות. לעומת זאת פקודה כמו "DO” או "POP" באנגלית יתאימו. עם זאת, אם התוכי למד את הפקודה "בוא" ולא את הפקודה "עלה"- אז "DO" לא תתאים כפקודה משום שהיא מזכירה את "בוא". כלומר - כל אחד צריך לבחור מילה שונה וברורה עבור התוכי שלו. זכרו שהתוכי אינו יודע עברית ולכן אין זו חייבת להיות מילה אמיתית, זו יכולה להיות הברה שאינה מילה כמו "קה" או מילה שאינה קשורה לעשיית צרכים כמו "גג". כל עוד ההברה שונה מכל פקודה אחרת וברורה מספיק. שימו לב והשתדלו שהפקודה לא תעלה על הברה אחת בלבד.
• עשיית צרכים בפקודה:
  לאחר שרשמנו כל מה שצריך,אנו מכירים את דפוס עשיית הצרכים של התוכי ובחרנו מילה מתאימה, נתחיל.
  נמתין לזמן שהתוכי אמור לעשות צרכים- אותו נצפה מראש בעזרת הרישום- ומיד כשהתוכי עושה את צרכיו נגיד את הפקודה. נכון שבהתחלה לא מדובר בציות לפקודה, אך השלב הראשון הוא יצירת קשר אצל התוכי בין הפעולה למילה. כך בכל פעם ופעם שהתוכי עושה צרכים, נגיד את המילה. זה ייצור מצב מזויף כאילו התוכי ציית לנו. לאחר כל פעם כזו ניתן לו "ממתק": גרעין, בוטן, אגוז - כל תוכי ומה שהוא אוהב.
  לאחר שבוע נשנה קצת את השיטה - עד כה כבר הצלחנו ללמוד מתי התוכי עושה את צרכיו ויותר חשוב, אנו כבר מזהים את שפת הגוף שלו כאשר הוא עומד לעשות, לכן מיד כשהוא מתחיל להפגין את שפת הגוף המעידה על כך שהוא לפני עשיית צרכים נקדים ונאמר לו את הפקודה. אם מיד לאחר מכן הוא עשה- יקבל על כך ממתק ואפילו נשיקות וליטופים בהתלהבות- "תוכי טוב" ו- "כל הכבוד". אם טעינו, נתעלם ונלך למקום אחר כאילו לא קרה כלום. כמובן שנשתדל לטעות כמה שפחות, כל טעות כזו תעלה לנו בזמן נוסף שנצטרך להשקיע בלימוד משום שהיא פוגעת בתהליך.
  לאחר עוד שבועיים או שלושה לאחר ששינינו את השיטה, התוכי מוכן למבחן הראשון שלו- שימו לב שאסור בשום אופן לזרז את התהליך, לא לנסות לבחון את התוכי מוקדם מידי משום שדבר זה יפגום בלמידה ויאריך את משך הזמן שייקח לתוכי ללמוד. קחו את התוכי מעט לפני שאתם יודעים שהוא אמור לעשות, ואמרו לו את הפקודה. אם הוא ציית ועשה- הוא יזכה בהמוווווווון ממתקים וליטופים.
  אם לא, לא נעניש אותו אלא רק נחזיר אותו למקומו ונוכל לנסות שוב לאחר יומיים.
  רוב הסיכויים שבפעם הראשונה התוכי לא יעבור את המבחן - כאמור, ניתן ללמד אותו את זה אך זה לוקח זמן רב. לאחר שניים שלושה מבחנים, אם התוכי עדיין לא "עובר", נניח אותו בחזרה וננסה שוב לאחר כמה שעות. אם אנו לא מצליחים- נחזור לאימונים שעשינו בשבועות האחרונים (רק לאחר השלב שבו שינינו את הישטה, אין צורך לחזור להתחלה ממש) ואז נחזור למבחנים. בשלב מסויים הוא יבין מה הוא אמור לעשות.
• לאחר שעבר את המבחן, תוכלו לקחת אותו על הכתף בשמחה וכל רבע שעה בערך לפרוס נייר ולתת את הפקודה. כך תהיו תמיד בטוחים שהוא עושה את צרכיו - אך לא עליכם.
  שימו לב- פקודה זו לא תלמד אותו לא לעשות צרכים בעצמו אלא רק כן לעשות לפי פקודה. חשוב שתזכרו לתת את הפקודה מדי פעם כדי שיוכל להתרוקן בזמן.
  בהצלחה.

מקור: http://www.petnet.co.il/articles/1783#top