כדי להגיב לתוכן באתר ולהוסיף תוכן משלך עליך להתחבר או להירשם.

מריטה וכרסום נוצות

מריטה וכרסום נוצות
אם שוללים את הסיבות הפתולוגיות כי אז, ישנן סיבות שונות למריטת הנוצות
.
אין גורם אחד לתופעה, שעליו ניתן להצביע ואז לטפל בבעיה.
המאפיין העיקרי לבעיית מריטת הנוצות הינו שכל מקרה הוא מקרה מיוחד ויחיד בפני עצמו המצריך אבחון ופתרון אישי.
ובכל זאת, ניתן לשאול את השאלה, מהם גורמים לתוכי לפגוע בעצמו?

  • אין ספק שהתעללות, הזנחה, וחוסר בתשומת לב גורמים לבעיות התנהגות כמו צרחות, נשיכות, ומריטת נוצות.
  • חוסר בחשיפה לציפורים בוגרות שמהן ניתן ללמוד כיצד "להיות ציפור" וחוסר היכולת להתמודד עם חרדות, לחץ סביבתי ושינויים באופן חיובי.
  • העובדה שאנו לוקחים ציפור שמעופפת באופן טבעי ומונעים ממנה לעוף/סוגרים בכלוב, זה אחת הסיבות לבעיות התנהגות אלה.
  • תוכי שמח הוא תוכי שהורגל להיות בחברת האדם ולקבל שינויים בסביבתו, ולשעשע את עצמו..
  • חשוב מאוד שתהליך החברות ותהליך הגמילה יבוצעו ע"י מגדל תוכים מנוסה שמבין כיצד מתפתחים תוכים גם בפן ההתנהגותי והפסיכולוגי ולא רק בפן הפיזי.
  • לרוב מריטה כתוצאה מהפרעת התנהגות מתחילה בחזה ובנוצות "פרועות.
  • מריטה כתוצאה מבעיה בריאותית תחל לרוב בכנפיים, מתחת לכנפיים ובגב אולם ללא בדיקה וטרינרית מקיפה אין אפשרות לשלול או לאשש מריטה כתוצאה מבעיה רפואית.
  • תזונה לקויה (יותר מדי זרעי חמניות ו/או מזון ביתי או תעשייתי), יכולים להיות גורם למריטת נוצות.
  • קיצוץ נוצות שמשאיר קצוות חדים עלול גם לגרד ולגרום למריטת הנוצות.
  • דיכאון עמוק או דיכאון מתמשך עלול לגרום לתוכי למרוט נוצות.
    הסימן המובהק לדיכאון אצל תוכים הוא מריטת נוצות, לכן חשוב לשים לב שהוא לא מתחיל
    למרוט עצמו.
  • מניעה היא המפתח היות שטיפול והשיקום לעיתים אינם אפשריים באופן מלא.

תגובות

התמונה של צבי דגן

ולמרות הכול - מה עושים?

מה עושים?
מריטה עצמית יכולה להיות בעיה מאוד קשה לפתרון.
לא תמיד ניתן לשים את האצבע על הגורם לכך.
לאחר שלילת בעיות רפואיות וחסרים תזונתיים צריך לנסות למצוא פתרונות סביבתיים, גירויים שונים ומשתנים בכלוב, שינוי של הכלוב, לעתים שינוי ריהוט מסביב לכלוב, שינוי מיקום הכלוב בבית, הבאת בן זוג ועוד.
בהמשך יש אפשרויות שונות של טיפול בחומרי הרגעה למיניהם, צוארון אליזבטני, חליפת טיסה  ועוד.
כאמור תהליך הפתרון יכול להיות מאוד ממושך ומתסכל!!!
ועם זאת מומלץ לפעול מהקל אל הכבד לפי השלבים האלה:

  1. בדיקה וטרינרית כדי לשלול מחלות וטפילים (חיידק הקלמידופילה, צואה).
  2. התעלמות מוחלטת (ויזואלית וקולית) כשהתוכי מורט את נוצותיו.
  3. יש לשנות את דרכי התנהגותנו ומחשבתנו, עלינו להשתמש בחיזוקים חיוביים, ליטופים ומתן חטיף אהוב כשהתוכי מתנהג "יפה".
  4. על התוכי ללמוד שהתנהגות רצויה תגרום לו לזכות בתשומת לב והתנהגות לא רצויה (מריטה) תגרום להתעלמות.
  5. הסחת דעתו של התוכי תפחית גם כן את היקף המריטות, מלא את כלובו בענפים וצעצועים שאותם יוכל לנשוך, תוכי עסוק ימרוט פחות מתוכי משועמם. ריבוי צעצועים משמעו שיהיו לתוכי דברים רבים אותם יוכל לנשוך עד כדי כך שלא יידע מה הצעצוע הבא בו הוא עומד לשחק.
  6. מקלחות תכופות הן "תרופת סבתא" ידועה ומומלצת.
  7. הוצאת אנרגיה ע"י כך שנגרום לתוכי שינפנף בכנפיו.
  8. במספר רב של מקרים תוכי שעבר לבית חדש הפסיק את מריטת נוצותיו. וכן במקרים רבים שינוי סביבה בבית כגון שינוי חדר או כלוב חדש ישיגו תופעה דומה.
  9. שינוי בהרגלי התזונה ושיפור התפריט.שיפור התזונה.
  10. תשומת לב: לקיחת התוכי בידיים, ליטופים, דיבורים וכדומה.