פתרון בעיית הנשיכות

בעיית נשיכות אצל תוכים והצעת לפתרונות
מאת צבי דגן

מהן הסיבות לנשיכות?
ניתן להצביע על מספר סיבות שבגללן התוכי נושך וחשוב שנדע אותן. איתור הסיבה ישפיע על הטכניקה שבה נשתמש כדי לפתור את הבעיה.
התנהגותו הטבעית של התוכי אינה כוללת נשיכות, תוכי אינו כלב. כשתוכי "רוצה לפתור עניים" עם בני מינו הוא משתמש בשפת גוף וקול ולא בנשיכות.
המקור משתמש את התוכי למטרות שונות: לאחיזת חפצים, לאחיזה למטרת שיווי משקל או - טיפוס על עצים וכמובן לאכילה.

נמנה את המצבים והנסיבות שבהן עלול התוכי לנשוך

"התנהגות נשכנית" כתוצאה מהתנהגות "גוזלית"
בדומה לילדים וגורי יונקים אחרים, שנמצאים בשלב האוראלי של חייהם ונוהגים לבדוק ולהכניס כל דבר שהם רואים לפה כך גם גוזלי תוכים חוקרים ובודקים את הסביבה שלהם באמצעות המקור. במקור קיימת מערכת עצבית ענפה.
ברור שגוזלי תוכים לא מודעים לכאב שהם גורמים ע"י הנשיכה וכאן הוא תפקידנו להראות להם וללמד אותם שכך הוא הדבר וכי התנהגות זו איננה רצוייה. בניגוד ליונקים, הרמת הקול לא תתקן מעשה זה אלא להיפך - הגוזל יחשוב שצעקה היא תגובה חיובית ורצוייה וכך ימשיך לנשוך כדי לקבל תגובה דומה.

"התנהגות נשכנית" כתוצאה מרצון לאחיזה יציבה
כשמגדל-תוכי חדש שולח את ידו כדי שהתוכי יעלה עליה, התוכי יעזר במקור, כ"רגל" שלישית כדי להאחז באופן יציב יותר, אם תמשוך את ידך כשהוא עושה, רק תערער את יציבותו והוא יצטריך "לאחוז" חזק יותר ומהר יותר בפעם הבאה וכך, מבלי משים, תחזק את ההתנהגות הנשכנית של התוכי שלך.

"התנהגות נשכנית" שנובעת מפחדים
בעת סכנה או בהלה, ישתמשו הציפורים באמצעי היעיל ביותר שלהם והיא היכולת התלת-מימדית - התעופה. הציפור, תפרוש כנף ותמריא. רק לעיתים נדירות - התוכים נושכים בטבע.
אבל בשבי, ובמיוחד כשהן קצוצות כנף ויכולת התעופה נפגמה, הרי שהנשיכה היא האפשרות היעילה יותר כדי להתגונן ולהתחמק מפני הסכנה..

"התנהגות נשכנית" שנובעת מרצון להגן על...
תוכי עלול לנשוך כדי להגן על אזור המחייה שלו=הטריטוריה שלו (הכלוב, בן הזוג או האדם שאליו הוא נקשר).
תוכים רבים לומדים שאם הם נושכים הם מקבלים את מבוקשם, כמו: הצעקות של האדם הננשך (תוכים עשויים להנות מה"משחק" הזה), או החזרתו לכלוב שבו הם יכולים לאכול.
תוכים עשויים ללמוד שבאמצעות הנשיכות הם עשויים למנוע ארוע שלא מעוניינים בו כגון גזירת הציפורנים או חזרה לכלוב.

"התנהגות נשכנית" שנובעת מנטייה אגרסיבית בתקופת הרבייה
לחלק גדול מהתוכים, קיימת נטייה, בתקופת הרבייה, להיות תוקפניים יותר מתוך הצורך להגן על על בני זוגם, על הכלוב שהוא שטח מחייתם ועל תיבת הקינון. יש להפריד את סוג הנשיכות האלה מיתר הנשיכות משום שהן תלויות-זמן וחולפות לאחר עונת הרבייה.

"התנהגות נשכנית" שנובעת מסיבות רפואיות
תוכי שחש ברע לא יהיה סובלני לזולתו משום שבגלל חולשתו, הוא חושש לחייו ולכן - מעדיך להיות לבד ועלול לנשוך בניסיון להרחיק אתכם ממנו.
תוכי שבד"כ אינו מגלה התנהגות נשכנית, מתחיל לנשוך ובנוסף לכך אתה מבחין בשינויים התנהגותיים נוספים כמו אכילה פחותה ופעילות מופחתת - קח אותו, ללא דיחוי, לוטרינר.

"התנהגות נשכנית" שנובעת מתוך רצון ל"משחק"
תוכים אוהבים לשחק. במהלך המשחק הם עלולים לנשוך מעט מתוך רצון לפתח את המשחק ולעשות אותו מעניין יותר מבחינתם. כמו כן, במהלך משחק הוא עלול לצאת מהאיזון ולאבד שיווי משקל ואז - להעזר במקור, פעולה זו עלולה להתפרש בענינו כנשיכה - ולא היא..

למד את שפת הגוף של התוכי שלך, הוא "יראה" לך מתי נמאס לו לשחק ורוצה לחזור לכלוב, אם לא תבין סביר להניח שהתוכי ירצה "ללמד" אותך זאת ע"י נשיכות.
ראה גם כאן: http:/article/1891

איך נשנה את ה"התנהגות הנשכנית" של התוכי?
שלב ראשון והכרחי הוא ללמוד את הנסיבות והסיבות שמביאות את התוכי לנשוך וכך תגדיל את הסיכוי לטפל בו נכון ולשנות את התנהגותו הנשכנית.

שינוי "התנהגות נשכנית", שנובעת מהתנהגות אגרסיבית
עליך להבהיר לתוכי שלך ולתת לו להבין באופן חד-משמעי, שאתה מדורג במעמד גבוה ממנו בסולם ההיררכי של הלהקה (שהרי התוכי רואה בך חלק מהלקה שבה הוא חי ומנסה לקבוע לעצמו סטטוס חברתי במטרה להיות במדרג הגבוה ביותר). כדי לעשות זאת, עליך ללמד אותו את הפקודות "עלה" ו"רד" שנועדו להעביר את המסר "צא מהכלוב ועלה על היד שלי", או "רד מהיד וכנס לכלוב" בהתאמה. מומלץ לאמן את התוכי יום יום לפעולות אלה, כדי למנוע התנהגותיות בלי רצויות בעתיד.
תוכים מגיבים להבעות פנים ולקולות. עליך לנצל בתבונה את המצבים השונים ולהגיב בהתאם לרצוי לך.
הענק לתוכי חיזוק חיובי ע"י מתן מאכל שאהוב עליו בשעה שהוא מבצע התנהגות שרצוייה לך ומבצע את הפקודה, גם אם לא עשה זאת באופן מושלם.
וההפך - כשהוא מראה התנהגות בלתי רצוייה, הרם את ראשך מעל לראשו ואמור "לא" בטון רגיל אך באסרטיביות ובאופן החלטי, אל תצעק כי הוא יחשוב שאתה בעצם עושה קול של ציפור שרק יחזק את ההתנהגות הבלתי רצוייה.
אסור להשתמש בעונשים מקובלים, הענשת התוכי לא תעזור, ורק עלולה להחמיר את המצב. המשך באימונים עד שהוא מבצע את הפקודות/ההוראות כהלכה. לאחר שלמד לעשות זאת היטב (עניין של שבועיים/שלושה תוכל להפסיק באימונים אינטנסיביים ותעבור לשלב של שימוש שיגרתי וקבוע, בפקודות/הוראות.
אם התוכי נשך אותך תוכל לערער מעט את היציבות שלו ע"י "הרעדה" של חלק הגוף עליו הוא נמצא (שים לב שלא להפיל אותו) כך הוא ילמד שבכל פעם שהוא נושך יבוא בעקבותיו מצב של חוסר יציבות שאינה נוחה לו.

שינוי התנהגות נשכנית, שנובעת מפחד
אם ההתנהגות הנשכנית נובעת מתוך פחדים חשוב לבדוק ולברר מהו הגורם/ים לפחד, רעש של שואב אבק למשל עלול להוות מקור לפחד ובעקבותיה - להתנהגות נשכנית.
כשברורים לך גורמי הפחד, נסה להרחיקם מהתוכי ואח"כ לחשוף אותו אליהם באופן הדרגתי - תחילה ממרחק מספיק גדול אלא גורם לתגובת "פחד" ואט אט ובאופן הדרגתי - להתקרב.
שבח את התוכי תגמל אותו במזון טעים שאהוב עליו ובהדרגה (עניין של כמה ימים) קרב את גורם הפחד אליו תוך שאתה משבח אותו ומלטף אותו בכל פעם על "אומץ ליבו".

זו אינה "התנהגות נשכנית" אלא "משחק" (התוכי לא נושך)