Tukipedia

תוכי חדש בבית/אביר_dvir_sharabi
כל ההסברים וההתנהלות עם בן הבית החדש 

• מדריך זה כולל את כל ההסברים שתצטרכו לדעת כדי להיות מגדלי תוכים טובים.
• כל ההסברים והתשובות לשאלותכם מסודרים פרק פרק כך שתוכלו למצוא הכול בקלילות.
• מומלץ לקרוא את המדריך מתחילתו ועד סופו כך תזכו בהבנה רבה יותר.

תוכן העניינים:

•  
  • מבוא/הקדמה (לא פחות חשוב משאר הנושאים).
  • ההתנהלות עם התוכי - תקשור עם התוכי, עצות, תנועות הגוף של התוכי. תשומת לב ועוד.
  • הסברים - גזירת הנוצות, מרחב מחיה/כלוב, אוכל ואביזרים.
  • מחלות ובדיקות בעת הקניה

לשאלות בכל זמן שתירצו, כל שאלה שתישאל תענה במהירות האפשרית בהקפדה לתשובה מלאה ופיטרון לבעיה או השאלה.
עבדתי על זה הרבה אז עם מישהו מתכוון לגנוב אז שיחשוב פעמים כי זה לא עובד ככה תנו כבוד.

הדקמה קצרה: שלום לא מזמן רציתי לקנות תוכי וחקרתי הרבה עם זה לשאול בפורומים, חיפושתי ספרים (שהיו יקרים) אפשר לומר שלא מצאתי מדריך נורמלי שיעזור לי, שיהיה מפורט וייתן לי את העצות, ההסברים וכל התשובות לשאלות שרציתי לשאול. "הרגתי" את עצמי. עד שאחרי שבועיים ששאלתי את כל השאלות והוצאתי לעצמי תמיץ הבנתי בערך איך להתנהל עם התוכי והתחלתי לחפש מקום לקנות בו את התוכי החדש שלי, היה קשה ולמרות הכול אפשר לומר שמצאתי קניה טובה.
עכשיו אחרי חודש וחצי חשבתי לעצמי למה שכולם יתחילו להברבש ולא להבין לתרתר את עצמם ולא להתקדם לשום מקום בנושא של קניית התוכי וההתנהלות איתו.
אז בקיצור יש לכם פה מדריך שיעזור הרבה במציאת התוכי הטוב ביותר וכשאני אומר הטוב ביותר זה מכל הבחינות התנהגות, התקשרות שלו עם בעליו וכל שאר הדברים שיעשו לכם קניה קלה ונכונה, הבנה והתנהלות נכונה עם התוכי החדש.

התנהלות עם התוכי:

1. תשומת לב, נשיכות, תקשור עם התוכי: התוכי שלכם זקוק להרבה תשומת לב הוא נחשב כמו ילד קטן, אפשר לומר בן חמש, שרק רוצה להוציא את המרץ שלו ומחפש את האהבה שלכם אליו.
   תמיד יהיו שאלות שאולי התוכי שלכם מבוגר ולא יכול להיות מספיק שמח ולרצות לשחק איתכם או להוציא את המרץ שלו. אז לא! תוכי גם כאשר הוא בן 10 יתקשר אליכם אומנם אחרי כמה חודשים ולא במהירות כמו תוכי בן ארבעה חודשים אבל, בסופו של דבר, יתקשר אליכם. תוכים תמיד ירצו לשחק איתכם בכל גיל וירצו את תשומת הלב.
   נשיכות- תוכי חדש לפעמים טיפה נושך כיוון שהוא עדין לא מכיר אתכם ורוצה לחוש מה הולך סביבו, התוכי ינשך אתכם כשאתם מחזיקים אותו בתחילת הקשר כיוון שכך הוא מכיר את הסביבה ואפילו תשימו לב הוא ינשוך כל דבר שיראה מולו.
   אם התוכי שלכם נושך ורוב הפעמים זה קורה כשאתם מכניסים את היד לכלוב שלו כדי להוציא אותו. אל תפחדו אל תחשבו שהוא שונא אתכם ותלכו מהכלוב שלו (כיוון שכך תיהרס לו ההחתמה, והקשר בניכם) אל תשימו כפפות או תוציאו אותו עם מקל, תנו לו להבין שאתם לא מזיקים ותמשיכו בלי פחד להוציא אותו (חשוב לזכור שאם הוא נושך כשאתם באמצע פעולת ההוצאה שלו אל תזיזו את היד אחורה, אל תירתעו ואלן תקפצו בבהלה, המשיכו בפעולה שבה התחלתם.
   נשיכות באמצע פעולת משחק, ליטוף - יש לי הרבה פניות של תוכי שנושך באמצע שמשחקים איתו אז כך. בפעם הבאה שתוכי אתכם כשהוא ביד או באמצע משחק/ליטוף והוא נושך אתכם תראו לו שזה לא משפיע עליכם ואתם ממשיכים ללטף אותו או לשחק איתו כרגיל. עם אתם רואים שאחרי 20-30 פעם לא עוזר בנשיכה הבאה תנו לו נשיפה קטנטנה לפנים והוא יירגע (חשוב לזכור שהתוכי צריך לאהוב אתכם ולא לפחד) נסו להמשיך לעשות את מה שרציתם.
   דרך מומלצת - עם לטפתם אותו והוא נתן ביס קטן המשיכו ללטף כדי שהוא יתרגל ויבין שנשיכות לא נותנות לו כלום ושאתם אוהבים ולא מזיקים.
   חשוב עם הזמן (אחרי שהתוכי שבוע שבועיים אצלכם) ללטף אותו בגב בכנפיים כדי שידע שאתם אוהבים, לא מזיקים או לדוגמא כדי שאם תקבלו איזה ביקור של ילד קטן ושירצה ללטף אותו הילד לא יקבל נשיכה.
   עוד משהו חשוב: אם תוכי עושה משהו רע (לדוגמא נשיכה) והמגדל נותן לו עונש, למשל להכניס אותו לכלוב אחרי הנשיכה. הוא לא מבין את העונש והתוצאה תהיה הפוכה, בכל פעם שירצה לחזור לכלוב הוא ינשוך.
   תשומת לב - כמו שאמרתי התוכי חייב להוציא את המרץ. הוציאו אותו מהכלוב כל רגע שאתם יכולים אם זה להיות אתכם כשאתם רואים טלוויזיה (אפשר על הברכיים), משחקים במחשב או כול דבר דומה, תראו שכעבור זמן לא רב, שתהיו עם התוכי שלכם - תקבלו תוצאות רצויות. כשתבואו אליו בבוקר תראו שהתוכי התמתח לכבודכם. (ישים את רגלו בצד הכנף ויפרוס את הכנף אחורה) או שיבוא לקראתכם לצד הדלת של הכלוב או משהו בסגנון מתחית גוף.
   לא מומלץ ואפילו אסור לשים את התוכי על הכתף כיוון שתוכי אתכם הוא מתרגל ועם הזמן אוהב יותר. ככול שהתוכי לא יצא מהכלוב לפחות המינימום חצי שעה ביום תיהרס לו ההחתמה והוא יהיה פרא, או שמקרה אחר אם הוא יתרגל אליכם ואוהב אתכם הוא יכול להיכנס לדיכאון עמוק שבא בצורת תלישת הנוצות מהגוף (קורה במיוחד אצל הקקדו, הג'אקו והארה) או בכלל מחלות או למוות. וחבל מאוד.
   תמיד מומלץ שהתוכי שלכם יהיה מחוץ לכלוב ואפילו כשאתם נוסעים לחופשה תפעילו איזה רדיו או שתיתנו אותו לאיזה חבר שמאוד יתלהב לטפל בו בזמן חופשתכם.
   חשוב לזכור שהתוכי שלכם תמיד יהיה שמח! ואף פעם לא זקן מדי. תמיד הוא ירצה את תשומת הלב שלכם ולהיות בסביבה מעניינת... התוכי שלכם זקוק לאהבה מכם!
   תוכי יחיד חייב תשומת לב כפולה כיוון ששתי תוכים שחיים ביחד מקבלים תשומת לב האחד מהשני. למרות שלא מומלץ לתת לתוכי מסוג האכלת יד לשהות עם עוד תוכי כיוון שהוא פחות יתקשר אליך ויאהב יותר להיות עם בן זוגו וגם זה הורס את ההחתמה.
2. תקשור/תנועות גוף של התוכי: לכל מי שמתחיל את דרכו בתחביב, יש בעיה עם התוכי שלו במיוחד כאשר שפת התוכי חדשה לך, אתה לא יכול להבין עם הוא כועס, רוצה תשומת לב או שבכלל משעמם לו כאן. במדריך של צבי דגן יש את כל התשובות לשאלות של כל מגדל מתחיל או מתקדם.(המדריך נמצא בסוף המדריך שלי). מדריך מצוין וברור. הקפידו על תנועות עדינות ועל שקט כדי שהתוכי לא יהיה בלחץ, יפחד או יחשוש להיות בקרבתכם. 
3. תזונה: לתוכי שלכם חייב להיות מזון נגיש כל הזמן. רב התוכים הקטנים אוכלים מזון רגיל שבו יש גרעינים דוחן ולפעמים חתיכות תירס, האוכל הזה לא בריא לתוכי ועדיף שיוכל כופתיות שבו יש את הצרכים שלו הויטמינים וכל אבות המזון.
   לדוגמא תחשבו שאתם אוכלים ג'נקפוד כל היום ולא אוכל בריא של אמא! אתם תחלו וזה ברור אז כך גם התוכי עדיף שהתוכי שלכם יוכל לאכול כופתיות, זה הרבה יותר בריא לו. עדיף לערבב לו טיפה גרעיני חמנייה (קטנים של תוכים) או תערובת השריה שאתם תכינו בבית.
   כפי שכבר אמרתי תוכלו אתם להכין לתוכי שלכם מאכלים בריאים שיאזנו את מערך החיים של התוכי ויתרמו לגדילתו, חוזקו, ועריכות הימים שלו. תוכלו להכין לו תערובת השרייה או סלט פרות חתוכים לחתיכות של 2X2 ס"מ, מכל סוג פרי שהוא כגון אפרסקים תפוחים גזרים או כל פרי או ירק שיעלה בראשכם. גם אפשר לתת לתוכי ואפילו מומלץ לתת לו חתיכה של תירס שאתם יכולים להכין בסיר עם מים רותחים, זה משחק טוב עבורו ויכול לשעשע אותו שעות שלמות שאתם לא איתו. תוכלו למצוא המון הצעות באתר "תוכיפדיה" על "תערובות השרייה" ו"הכנת אוכל לתוכי" שלכם.
   חשוב לדעת שהתוכים רגישים לאבוקדו, עגבנייה, אלכוהול ושוקולד. כל דבר שאתם נותנים לתוכי תחשבו פעמיים לפני שאתם נותנים ועם יש חשש בדקו במאמרים שבאתר "תוכיפדיה" (ערוך חיפוש) כיוון שיש המון דברים שתוכי רגיש אליהם, או שצריך לתת לו במידות קטנות כגון חסה.
   התוכי צריך אוכל זמין בכל רגע ורגע ואני ממליץ לתת לו איזה גזר מקולף או מלפפון שיהיה זמין תמיד בכלוב (לא חתוך אלה מקולף).
4. מרחב מחייה/כלוב: התוכי שלכם זקוק למרחב מחיה גדול כלומר שאם התוכי שלכם רוב זמן היום שלו בכלוב הוא צריך מרחב גדל פי 5-10 מגודלו. התוכי זקוק למרחב שיוכל לעוף מצדו האחד של הכלוב  לצידו השני ושיוכל לפרוס את כנפיו להתמתח.
   רוב האנשים שמעדיפים שהתוכי ישוטט בבית לבדו. חשוב לזכור שרק תוכי מסוג האכלת יד, כלומר מגדל התוכי גוזר לתוכי שלו את חמשת הנוצות הראשונות בכנפיו (נדבר על גזירת נוצות בהמשך) וכאשר התוכי לא יכול לעוף נותנים לו לטייל בבית, לשחק, לטפס על מה שהוא רוצה ומשאירים את הכלוב כמקום מגורים/שינה. 
5. אביזרים/משחקים: כבר ציינתי שהתוכי משתווה לילד בן חמש וצריך להוציא את המרץ שלו במשחקים ואיתכם אבל מה קורה איתו מעבר לשעה שאתם איתו בכל יום הוא לבד הוא לא יכול לחכות על המקל בעמידה כל היום! הוא צריך להוציא את המרץ אז ככה כמה שיותר חתיכות של עצי איקליפטוס בכלוב שלו וכמה שיותר למעלה (תוכים אוהבים להיות כמה שיותר גבוה כמו בעצים שבטבע), עצי איקליפטוס עשויים שכבות ומחזקים את המקור של התוכי כך שהוא מפרק אותם מעסיק את עצמו ומחזק את המקור שלו. גם עצי זית טובים ואפילו בריאים פי כמה.
   משחקים זה חשוב וטוב כל משחק שתוכלו להוסיף לכלוב תוסיפו תעמיסו אפילו ועם אפשר גם אפילו מבחוץ- חבלים, כדורים, מראות, חתיכות עור מיוחדות, חרוזים, או כל דבר העולה בראשכם. אפשרי וניתן להכין משחקים לתוכי בעצמכם זה יתרום המון, מומלץ לתת לתוכי שלכם משחק חדש כל שבוע.
6. בדיקת מחלות בעת הקניה:  קודם כול שני כללים חשובים מאוד הם אחד שקונים את התוכי ממגדל. חשוב ללכת למגדל ולראות את שאר ציפוריו כך נוכל לדעת עם התוכי שלנו שאנחנו רוצים לקנות היה עם תוכים חולים וכך נדע עם לחשוב פעמיים עם לקנות ועם קונים לעשות לו בדיקת מחלות, כלל שני מאוד חשוב שאני ממש ממליץ עליו ומגדלים רבים אומרים וממליצים לקנות תוכי ממגדל פרטי כך נדע שהוא קיבל יחס טוב ממש כמלך.

טוב אז ככה כשקונים את התוכי שחיכיתם לו הרבה תצטרכו לעשות לו בדיקה גופנית/חיצונית. הבדיקה כוללת את השלבים הבאים:

1. שהציפור מנוצה, ללא קרחות שמעידות על בעיית עור.
2. חשוב לבדוק שהמקור הרגליים הטפרים והציפורניים שלמות ללא חתכים, שברים, התקלפויות.
3. בדיקת הכנפיים שהם נכנסות למקום ללא שברים.
4. יש לבדוק בחזה שלא מרגישים את העצם ויש טיפה שומן כדי לוודא שהתוכי אוכל טוב.
5. יש להסתכל שבביב של הציפור כלומר פתח ההפרשות שלא יהיה רטוב כיוון שזה מעיד על תוכי חולה וכמעט ש-99% שיש לו שלשולים שזה ממש לא טוב.
6. להסתכל על הציפור ולראות שאין לה צואה על גופה כיוון שזה מראה על ציפר חלשה!!
7. והכי חשוב יש לבדוק שהתוכי מתאים לכם ואתם מתאימים לו.
8. אני מציע למתחילים להתחיל עם קוקטייל.

גזירת הנוצות, יש לפעול על פי השלבים הבאים: 

1. יש להיעזר בחבר שיחזיק את ראש התוכי בידיו וכך תמנעו מנשיכות כואבות , חשוב לכסות את היד שתופסת את התוכי במגבת בכדי שהתוכי לא יראה את כף היד ולאחר מכן יחשוש מכף ידכם (זכרו שהתוכי לא אוהב את הליך גזירת הנוצות ולא רצוי שיקשר את ידכם לדבר שאינו נעים לו ).

2. יש לפרוס את כנף הציפור, ניתן לראות כי הנוצות שקרובות לגוף התוכי הם קצרות וככל שהכנף מתרחקת מגוף הציפור הנוצות מתארכות . יש לגזור את חמשת הנוצות הארוכות , דהיינו הרחוקות מגוף התוכי.
   את הנוצות אנו גוזרים מהבסיס שלהם , אך איננו גוזרים את כל הבסיס רק את חלקו (כפי שניתן לראות בתמונות).
   במידה וישנם נוצות דם (נוצות חדשות שיצאו ) אין לגזור אותם מהבסיס אלא אך ורק מהנוצה עצמה.

3. יש לגזור מספר נוצות שוויוני בכל כנף כך התוכי נראה טוב יותר ולא נוצרת א-סימטריות בנוצות הכנף.
4. לאחר סיום הגזירה יש לשחרר את התוכי ולתת לו להירגע, ניתן אף לפנק אותו בחטיף שהוא אוהב.
   וכמובן לוודא שהתוכי לא מסוגל להתעופף. (במידה והוא עדיין מצליח לעוף יש לגזור עוד נוצה או שתיים
   בכל צד, עד שהתוכי לא יצליח לעוף).
5. לעניות דעתי גזירה של חמש נוצות, בכל כנף, מספיקה לכך שהתוכי לא יוכל לעוף, אך לעיתים ישנם תוכיםשיש לגזור שש או שבע נוצות על מנת שלא יוכלו לעופף.

חשוב לשים לב!
אין לגזור הרבה נוצות או את הנוצות הפנימיות של הכנף , זה פוגע בציפור וביופיי .
נוצות אלו גדלות לאט ולכן התוכי נשאר לא אסטטי זמן רב.
בנוסף אנו מעוניינים שהתוכי יוכל לדאות ולא להתרסק לקרקע, ושיוכל לקפוץ ולנחות בבטחה ולא יחבל כשהוא נופל לרצפה  ולכן לא נגזור את כל נוצות הכנף אלא את חלקם – כך התוכי לא יוכל לעופף גבוהה ולא יוכל לברוח,  אך עדיין יוכל לחיות בבטחה מבלי להיפצע .
דגש חשוב נוסף, במידה והתוכי נפצע ומדמם ניתן לעצור את הדימום ע"י לחיצה על המקום, בנוסף ניתן לשים על מקום הדימום קמח, זה עוצר את הדימום. אם המצב מחמיר והדימום לא נפסק יש לגשת עם התוכי לווטרינר שמתמחה בציפורים.
אם אינכם בטוחים שתוכלו לבצע את גזירת הנוצות כראוי יש להיעזר במגדל תוכים וותיק ומנוסה שיוכל לעזור לכם ולהראות לכם כיצד לגזור בצורה נכונה .

זוהי נוצת דם, ניתן לראות את בסיס הנוצה העבה, אסור לגזור חלק זה לעולם משום שזה יפצע את התוכי ויגרום לדימומו.


קרדיט על מדריך גזירת הנוצות-שי

מדריך תנועות גוף

·   הגדלת האישונים:
מביע תוקפנות, אי שקט, עצבנות ובאותה מידה – התרגשות והנאה. אצל פרטים מסוימים, קיימים מצבים נוספים, שבהם התוכי מרחיב את אישוניו ויש לשים לב לגורמים המשפעים להתנהגות זו.

·  "נשיכות" של תוכים צעירים:
ראוי לציין שהמקור של התוכים משמש כאיבר חישה ולכן מטבעו הוא רגיש למגע. כמו כן הוא משמש כאיבר אחיזה (מעין רגל שלישית).
תוכים צעירים ינשכו כמעט כל דבר שנתקלים בו באקראי. התנהגות זו לא נחשבת לנשיכה תוקפנית, אלה – ניסיון ללמוד ולהכיר את הסביבה הקרובה מבחינה פיזית, טעמים ומרקמים. כך הם יכולים לנקר את האדם שעלול לפרש זאת כהתנהגות אלימה – ולא היא.
תגובה לא נכונה של האדם כלפי התוכי עלול להוביל לנשיכות תוקפניות.

·   "נשיכות" של תוכים בוגרים:
כאמור, ראוי לציין שהמקור של התוכים משמש כאיבר חישה ולכן מטבעו הוא רגיש למגע. כמו כן הוא משמש כאיבר אחיזה (מעין רגל שלישית).
תוכים בוגרים עלולים לנשוך מסיבות שונות – חוסר שביעות רצון, רוגז ואיום. כניסה למצב של לחץ/סטרס (Stress) או הגנה על הקן, עלול להביא את התוכי למצב של נשיכה בניסיון להתגוננות.
התוכים בודקים את היציבות של ענף/מוט לפני העלייה עליו, כך ינהגו לעיתים, לפני העלייה על היד.

·   התעטשות:
התנהגות רגילה שאין בה משום הבעה כלשהי.
כפי שהדבר קורה אצל כל בעלי החיים שמתעטשים בגלל גירוי במערכת הנשימה וכשחלקיקי אבק חודרים אליו.
פעולת ההתעטשות היא תגובה של הגוף במטרה להוציא את הפסולת הזו מדרכי הנשימה.

·  "העלאת גירה":
תוכים נוהגים להעלות מזון מהזפק אל הפה ולהאכיל בו את הגוזלים.
כאשר הדבר נעשה כלפי בן הזוג הרי שההתנהגות מביעה חיבה ואהדה כלפיו.
כאשר מגדלים תוכי בודד, הרי שהוא רואה במגדל את בן זוגו והוא עשוי להתנהג כך כלפיו. לפעמים הדבר נעשה ע"י חפץ.

·   נשימות כבדות:
התנהגות שמעידה לפחות על אי נוחות, אבל גם – על מאמץ יתר או אפילו – על עליה בחום הגוף.
תוכים שנמצאים בשבי ואינם מורגלים בתעופה, תהיה נשימתם כבדה, הדבר יראה כקשיי נשימה. התופעה תחלוף לאחר צבירת ניסיון וחיזוק שרירי התעופה.

·   נהמה/רעש עמום ובד"כ חזק:
הבעה תוקפנית שמטרתה להזהיר ו/או להפחיד ולהרתיע את הסביבה. לעיתים הנהמה מלווה בהרחבת אישונים. 

·   נקישות לשון:
כעקרון אלו קולות שמביעות ידידות/חברתיות ורצון לקרבה. אופייני בעיקר אצל קוקטיילים וקקאדו.

·   חבטות/נקישות מקור:
תוכים מסוימים שירגישו חוסר ביטחון עצמי, מאוימים פיזית או שהם חשים איום בפלישה לתחום המחייה שלהם (טריטוריה) ינסו להתגונן וקודם כל ע"י איום תוך השמעת קולות שבאות לידי ביטוי בנקישות-מקור.
לעיתים נבחין בתנועות גוף נוספות – מתיחת הצוואר והרמת הרגל תוך ניסיון להדוף את הפולש המאיים.
אם הפולש "לא יבין את הרמזים" – עלולה להיות תקיפה המתלווה בנשיכות.

·  חיכוך/חריקות מקור:
חיכך שני חלקי המקור האחת בשנייה היא התנהגות נורמטיבית ולא מבטאת מסר כזה או אחר. במקרים מסוימים הדבר מעיד על שביעות רצון, והרגשה נינוחה. יש שחריקת המקור תהיה לפני או תוך כדי ההכנות ללינת הלילה, יש שהיא מופיעה על-סף ההרדמות או – גם במהלך ותוך כדי השינה.

·   שריקה:
שריקות יכולות להופיע כשהתוכי מרגיש טוב, בטוח ומוגן, שבע רצון מסביבתו, מרוצה ושמח.
זריחת השמש מעירה את התוכי שעשוי לפתוח בסדרת שריקות שמביעות "הכרזה על הטריטוריה".
שריקות דומות עשויות להופיע תוך כדי שקיעת השמש וההכנות ללינת הלילה.

·  גיבובי מילים:
התוכי ידוע כמחקה קולות שהוא שומע בסביבתו. חיקוי קולות נשמעים גם בטבע. קולות כאלה נשמעים כאשר התוכי נמצא במצב רוח מרומם, ולאחר שאכל כבר את ארוחתו. התוכי ישמיע "פטפוטים" בעיקר בשעות שבין הערביים וכשהן מושמעות לפני ההכנות ללינה .
גם בשבי נשמעים "פטפוטי מילים" בעת בפרקי זמן שבהן התוכי מרגיש בטוח, מוגן ושבע-רצון. כך הוא מעסיק ומשעשע את עצמו.

·   תנועות הזנב ימינה ושמאלה:
התוכי מביע אי שביעות רצון מנוכחות האדם שעומד בסביבתו. ניסיות האדם להתקרב אל התוכי ולגעת בו עלול להיתקל הנשיכה הגונה.
התנהגות זו יכולה להיות גם כלפי תוכי אחר לא רצוי שנמצא בקרבתו.

·   פשיטת הצוואר ומתיחתו:
תנועה זו נצפית כאשר התוכי מנסה לראות את סביבתו מבלי להזיז את רגליו. מתיחת הצוואר, תלווה בד"כ בהרחבת האישונים ותנוחת גוף שקטה ויציבה.

·  עיקול/פיתול/סיבוב הראש:
סיבוב הראש מצד לצד בשילוב – תנועה גלית, מעיד על התרגשות מיוחדת ובקשה לתשומת לב.

·   הורדת הראש/השפלת הקומה/התכופפות:
תנועה זו מלווה בהצמדת הכנפיים לגוף או ההפך – הנפת הכנפיים, ואז נצפה בתנועת הראש כלפי מטה ולפנים תוך כדכי ריטוט נוצות הצוואר והראש. התנהגות זו מעידה על בקשת תשומת לב. אם התוכי לא יקבל את תשומת הלב שאותה הוא מבקש, כי אז הוא יצמיד את הכנפיים אל גופו תוך כדי משיכתן והטיית הראש כלפי מטה דבר המעיד על כוונתו לעוף לעברך.
אם לא יקבל את מבוקשו (תשומת-לב) – יוציא לפועל את כוונותיו ויעוף אליך.

·  סינוץ (סירוק, טיפול וטיפוח הנוצות):
מדוע ציפורים מרבות לטפל בנוצותיהן? הנוצות הן מרכיב חיוני באיברי התעופה והן גם מגינות על הגוף.
פעולת סירוק הנוצות והטיפול בהן מכונה "סינוץ" (סידור נוצות). התוכים מסדרים את הנוצות בעזרת המקור והרגליים.
תוכים מסוימים מסדרים נוצות האחד לשני (בעיקר מדובר בבני זוג אבל – לא רק!) כאחד מהביטויים לקשרים החברתיים שביניהם. ואכן סינוץ הדדי מתרחש רק בין תוכים החברים באותה קבוצה, בעוד שסינוץ עצמי נמשך שניות אחדות, הסינוץ ההדדי עשוי להימשך זמן רב יותר, ונראה כי התנהגות זו תורמת להפגת מתחים בין חברי הקבוצה.
הסינוץ ההדדי נועד גם כדי להסיר את המעטה שעוטה את הנוצות החדשות באותן מקומות שהתוכי לא יכול להגיע אליהן בעצמו.
ומהו המסר של סינוץ עצמי? הוא עשוי לשמש ביטוי לתסכול או למבוכה.
האם אין זה מזכיר לכם את תנועת היד בשערותינו במצבים מסוימים?

·   מריטה וכרסום נוצות:
אם שוללים את הסיבות הפתולוגיות כי אז, ישנן סיבות שונות למריטת הנוצות.
המאפיין העיקרי לבעיית מריטת הנוצות הינו שכל מקרה הוא מקרה מיוחד ויחיד בפני עצמו המצריך אבחון ופתרון אישי.
מה גורם לתוכי לפגוע בעצמו? אין ספק שהתעללות, הזנחה, וחוסר בתשומת לב גורמים לבעיות התנהגות כמו צרחות, נשיכות, ומריטת נוצות, חוסר בחשיפה לציפורים בוגרות מהן ניתן ללמוד "כיצד להיות ציפור" וחוסר היכולת להתמודד עם חרדות, לחץ סביבתי ושינויים באופן חיובי.
תוכי שמח הוא אחד שהורגל לקבל שינויים, לשעשע את עצמו ויידע.
חשוב מאוד שתהליך ההחתמה ותהליך הגמילה יבוצעו ע"י מגדל תוכים מנוסה המבין כיצד מתפתחים תוכים גם בפן ההתנהגותי והפסיכולוגי ולא רק בפן הגשמי. מניעה היא המפתח היות וטיפול ושיקום לעיתים אינם אפשריים באופן מלא.
לרוב מריטה כתוצאה מהפרעת התנהגות מתחילה בחזה ובנוצות "פרועות", מריטה כתוצאה מבעיה בריאותית תחל לרוב בכנפיים, מתחת לכנפיים ובגב אולם ללא בדיקה וטרינרית מקיפה אין אפשרות לשלול או לאשש מריטה כתוצאה מבעיה רפואית.
תזונה לקויה (יותר מדי גרעינים ו/או מזון ביתי), יכול להיות גורם למריטת נוצות.
קיצוץ נוצות שמשאיר קצוות חדים עלול גם לגרד ולגרום למריטת הנוצות.
דיכאון עמוק או דיכאון מתמשך עלול לגרום לתוכי למרוט נוצות. הסימן המובהק לדיכאון אצל תוכים הוא מריטת נוצות, לכן חשוב לשים לב שהוא לא מתחיל למרוט עצמו.

מה עושים?

1. בדיקה וטרינרית כדי לשלול מחלות וטפילים (חיידק הקלמידופילה, צואה).
2. התעלמות מוחלטת (ויזואלית וקולית) כשהתוכי מורט את נוצותיו.
3. יש לשנות את דרכי התנהגותנו ומחשבתנו, עלינו להשתמש בחיזוקים חיוביים, ליטופים ומתן חטיף אהוב כשהתוכי מתנהג "יפה".
4. על התוכי ללמוד שהתנהגות רצויה תגרום לו לזכות בתשומת לב והתנהגות לא רצויה (מריטה) תגרום להתעלמות.
5. הסחת דעתו של התוכי תפחית גם כן את היקף המריטות, מלא את כלובו בענפים וצעצועים שאותם יוכל לנשוך, תוכי עסוק ימרוט פחות מתוכי משועמם. ריבוי צעצועים משמעו שיהיו לתוכי דברים רבים אותם יוכל לנשוך עד כדי כך שלא יידע מה הצעצוע הבא בו הוא עומד לשחק.
6. מקלחות תכופות הן "תרופת סבתא" ידועה ומומלצת.
7. הוצאת אנרגיה ע"י כך שנגרום לתוכי שינפנף בכנפיו.
8. במספר רב של מקרים תוכי שעבר לבית חדש הפסיק את מריטת נוצותיו. וכן במקרים רבים שינוי סביבה בבית כגון שינוי חדר או כלוב חדש ישיגו תופעה דומה.
9. שינוי בהרגלי התזונה ושיפור התפריט.שיפור התזונה.
10. תשומת לב: לקיחת התוכי בידיים, ליטופים, דיבורים וכדומה.

·   כנפיים שמוטות: להתנהגות זו קיימות מספר סיבות:
טונוס שריר נמוך - ההתנהגות מאופיינת יותר אצל גוזלים ששרירי הכנפיים עדיין חלשים והם מתקשים לכנס אותם ולהצמידם אל גופם.
כמו כן, תוכים ישמטו כנפיים לאחר רחצה כדי לייבש אתם.
ניסיון לקירור הגוף כאשר הטמפרטורה בסביבה גבוהה. התוכי חש ברע.
כנפיים שמוטות שכוללת גם עמידה על ריצפת הכלוב עלול להעיד על תוכי חולה.

·   נפנוף הכנפיים:
תנועות חדות של אחת הכנפיים או – של שתיהן מעיד על חוסר שביעות רצון ו/או מטרד וחשש מגורם מסוים בסביבה.
ניסיון להחזיר נוצה למקומה לפני הסינוץ.

·   הרעדת הגוף והכנפיים:
התנהגות כזו מעידה על פחדים חששות עד כדי חרדות, עצבנות, חוסר ביטחון עצמי ומתח.
יש להרגיע את התוכי ע"י יצירת קשר חזותי וקולי תוך דיבור רגוע ושקט.
רטט של הגוף ובעיקר – של הבטן (נוצות הבטן נראות רועדות), יכול להצביע על ניסיונות להתחמם בסביבה קרה.

·   תיפוף בכנפיים:
התנהגות זו היא בעצם "מתיחת איברים" לאחר שהייה ממושכת ללא תנועה. תוכים נוהגים להתנהג כך כשמוציאים אותם מהכלוב לאחר שהיית הלילה.
ההתנהגות הזו מופיעה גם כהכרזה, לכל הסביבה הקרובה, על טריטוריה.
כל ניסיון התעלמות מהתנהגות זו והשגת גבול, עלול להביא בעקבותיו נשיכות.

·   הזדקרות וסימור הנוצות:
תוכים נוהגים לזקור ולהבליט את נוצות הראש, הזנב והכנפיים תוך הליכה "יהירה" והחלטית.
התנהגות זו אופיינית ובולטת מאוד אצל אמזונות וקאקדו ולעיתים היא מלווה בהרחבת האישונים, מתיחת הראש וצרחות רמות.
הקאקדו ובעלי ציצית אחרים, יזקפו את הציצית ויוסיפו הפרזה בחשיבותם.
התנהגות זו מופיע בעת חיזור, כניסיון להרשים את בן הזוג ולמשוך את תשומת ליבו וכן – כהכרזה טריטוריאלית.
בסיטואציה זו אין להפריע לתוכי, כל ניסיון לעשות זאת עלול להסתיים בנשיכות חזקות.

·   הליכה בקצב:
הליכה קצבית, כשהראש מוטה כלפי מטה, אל עבר אדם או לעבר תוכי אחר מצביע על תוקפנות שמטרתה להרחיק את ה"יריב" הפוטנציאלי.
לחילופין – הליכה קצבית כשהראש מורם, אל עבר אדם או אל עבר תוכי אחר יכולה להצביע על "הזמנה למשחק, סינוץ, ליטוף או סתם פינוק.

·   עמידה על קורה, מוט או ענף:
אם העמידה נעשית על רגל אחת, הדבר מעיד על תחושת נוחיות, ביטחון ורוגע.
תוכי שחש ביטחון, ישן על רגל אחת כשהשנייה מתקפלת פנימה אל מתחת לבטנו, ראשו מוטה לאחור ומצטנף בין נוצות הגב.

·   עמידה שפופה, מתכנסת ומכווצת:
תוכי כפוף, כשראשו מופנה כלפי מטה ולפנים, כשנוצות הזנב פרושות, נוצות הגב סמורות, ואישוניו מורחבות מעידים על תוכי שאינו רגוע, משהו מציק לו ויש לגלות את הגורם לכך.
ניסיונות להתקרב לתוכי שמציג התנהגות כזו תגרור תגובות תוקפניות וגם נשיכות.

עמדה של התגוננות:
תוכי שנקלע לסיטואציה שבה הוא חש אי נוחות מופחד, או שמאיימים עליו, שמסכנים אותו והוא מודאג וחרד לגורלו ומצד שני – לא יכול להתנתק ולברוח מהסכנה (למשל, כי הוא נמצא בכלוב) עשוי להתגלגל על גבו כשאצבעותיו פרושות והמקור דרוך ומוכן לנשיכה.
התנהגות זו מעידה על נחישותו של התוכי להילחם במטריד, נצפית לעיתים קרובות אצל האמזונות.

·   נענוע ותנודות הזנב:
תוכי שמנענע ומטלטל את זנבו ונשימתו כבדה התנשפות מאומצת או נשימה חנוקה שמתלוות בקשיי נשימה עם חרחור או בלעדיו מעיד על מצב פתולוגי, התוכי חולה ויש למהר לווטרינר.
עם זאת, יש שהתוכים מנענעים בזנבם (ללא התופעות לעיל) תוך כדי שירה או דיבור, אז כמוכן שההתנהגות מעידה על שמחה ושביעות רצון.

·   מתיחת הזנב ופריסתו:
אחד מההתנהגויות התוקפניות שמצביעה על עצבנות, אי-שביעות רצון ברורה מוחלטת, אי שקט וכעס.
אם הגורם להתנהגות זו נמשך, התוכי יחמיר את התנהגותו ויתכונן לנשיכות.

הגורמים להתנהגות זו: התקרבותו של אדם שאינו חביב על התוכי, חשיפה לפעילות ששנואה על התוכי, או שנמאס לו מפעילות מסוימת.

·   נדנוד (כשכוש) הזנב:
התנהגות שמצביעה על נחת, סיפוק, שביעות-רצון ושמחה, בעיקר כאשר ההתנהגות מופיעה בסביבת אדם שאהוב על התוכי או בעת פעילות מהנה.

מתיחת איברים, פרישת איברים, התמתחות הגוף:
מטרת מתיחת הגוף הוא לשיפור הגמישות ובעיקר להארכת השרירים שהתכווצו לאחר שהייה ממושכת והעדר פעילות בלינת הלילה ועמידה ממושכת וכמעט ללא תזוזה על הרגליים.
תוכים מותחים כנף ורגל נגדית כדי לשחרר את התכווצות השרירים ולהחיש את זרימת הדם.

קרדיט על מדריך:  "שפת גוף של התוכי"- צבי דגן