Tukipedia

חוש הריח מתבצע ע"י הלשון שקולטת את המולקולות מהאוויר ומכניסות אותן אל "איבר יעקובסון".

"איבר יעקובסון" - הוא איבר שנמצא בחיך העליון של הלסת העליונה והיא מזהה את הריח.
האיבר הזה התגלה ע"י החוקר יעקובסון *.

חוש הריח אצל נחשים מפותח מאוד.
הלשון הארוכה, הנשלפת מבעד לסדק בלסת העליונה, משמשת להעברת חלקיקי הריח מהאוויר אל חלל הפה, שבתקרתו נמצא איבר ההרחה עצמו, כאמור, האיבר נקרא על שם החוקר יעקובסון *.

נחש פעיל מוציא את לשונו כל כמה שניות כדי לבדוק את הסביבה בחפוש אחר טרף או סכנות קרובות.
הנחשים מסתמכים בעיקר על חוש הריח (והטעם) שלהם.
מאחר והלשון היא איבר ההרחה, הרי שיובש קיצוני, גשם חזק ורוח חזקה יכולים לשבש את פעולת ההרחה ובמקביל לשבש את יכולתו של הנחש לאתר את טרפו בעזרת חוש הריח.

* אמנם הראשון שדיווח על האיבר היה האנטומאי ההולנדי פרדריק רויש שגילה אותו בבני אדם.
אבל הוא נקרא על שמו של האנטומאי היהודי-דני לודוויג לוין יעקובסון שדיווח עליו בשנים 1811, 1813 על זיהוי האיבר בזוחלים וביונקים אחרים.