Tukipedia

אנחנו מכנים במושג "ביצה כלואה" כאשר הביצה, שאמורה הייתה לצאת בדרך הטבעית, מפסיקה את מהלך ההתקדמות שלה בצינור ההטלה ולא יוצאת בדרך הטבעית תוך זמן סביר.
במצב זה קיימת סכנה לאובדן הציפור ויש לטפל בבעיה באופן מיידי.

• מהם הגורמים ל"ביצה כלואה"?
  - מחסור ישיר בסידן, בגלל תזונה לקוייה, הוא הגורם השכיח.
  - עודף בשומן שקושר את הסידן.
  - מחסור בויטמין D או באור השמש.
  - הטלות מרובות ועקב כך - הידלדלות הסידן בגוף.
  - בעיות גנטיות.
  - ביצה גדולה במיוחד.
  - מיקום הביצה בצינור ההטלה.
  - פגמים במבנה האנטומי של התוכי.
  - בעיות תורשתיות.
  - נקבה מתבגרת/מזדקנת.
  - טמפרטורה סביבה נמוכה.
  - השמנת יתר.
• איך נזהה את הבעייה?
   סימנים התנהגותיים:
  - התוכית תמצא בתחתית הכלוב.
  - רגליים מפוסקות.
  - נוצות מנופחות.
  - רעידה.
  - חוסר תיאבון ואי שתיית מים.
  - עמידה/ישיבה/שכיבה במקום אחד - כמשותקת.
  - התנשפות הכבדות.
   סימנים פיזיולוגיים:
  - התוכי נראה חלש ותשוש.
  - מצב הרוח - מדוכא.
  - "הקפצת" החל\ק התחתון של הגוף והזנב.
  - במישוש קל בבטן התחתון ניתן לחוש בביצה.
  - נשימות כבדות.
  - שיתוק כללי.
  - מוות פתאומי.
  

  תשישות מוחלטת מייד לאחר הוצאת הביצה	תחילת ההתאוששות
  התאוששות	שימו לב לגודל הביצה ביחס לגוף
  התחזקות - מצליחה לעמוד על הרגליים

• מה עושים?
  - ראשית נדאג לייצב את מצבו של התוכי: סביבה לחה ומחוממת (כ-40⁰C).
  - טפטף אל החלק התחתון של המקור, תמיסת סידן שמכיל גם ויטמין D₃, יש לתת טיפה (או שתיים) כל חצי שעה, בהתאם לגודל הציפור.
  - טבול את הציפור באמבט מים חמים (זהירות - לא להטביעה) בטמפרטורה של כ-38⁰C למשך דקה או - שתיים.
  - במקרה של מחסור בסידן - לספק את הסידן הדרוש.
  ברוב המקרים הטיפול הנ"ל פותר את הבעייה מבלי לסכן את התוכי.
  במקרים אחרים -
  - להוציא את הביצה, אך כאן קיימת סכנה לחיי הציפור ומוטב שתיעשה ע"י מומחה.
  - לציפור, שביצה נכלאה, קיים סיכון שזה יקרה שוב, לכן יש להוציאה ממחזור הרבייה.
  - אם התופעה חוזרת גם אצל התוכים האחרים שברשתך - סימן הוא שיש לך בעיה בדרך הגידול, בדוק את התפריט והמרכיבי המזון שבו.
  - טיפול מיידי ע"י הוטרינר:
  - הזרקת סידן מרוכז לחלל הבטן או מתן סירופ דרך הפה.
  - זריקה לזירוז ההטלה.
  - אם הביצה נמצאת קרוב לפתח היציאה - ניתן להחדיר "שמן חוקן" לתעלה תוך עיסוי עדין והוצאת הביצה בשלמותה.
  - אם הביצה נשברת ותחולתה דלפה פנימה - יש לתת אנטיביוטיקה.
  - נתינת נוזלים ודקסטרוז לחיזוק + ויטמינים בריכוז גבוה.
• חילוץ פיזי של הביצה (שים לב, זו היא פעולה שדורשת מיומנות רבה ומוטב שתיעשה ע"י מומחה):
  - ניתן לחשרר את הביצה ע"י שימון תעלת ההטלה ודחיפה זהירת של הביצה החוצה. זאת בתנאי שהביצה נמצאת בתנוחה נוחה כשהחלק החד שלה נמצא כפלי מטה. התהליך מצריך הרדמת התוכי שעלול לגרום לסיבוכים כמו התמוטטות הרחם, או יציאת הרחם אל הביב. קריעת הביצה עלולה להוביל לדלקת חריפה ולדלקות משניות ואז - מוות.
  - הזרקת הורמונים שמובילים להתכווצויות חזקות ושמעודדים את ההטלה (עלול גרום לקרע ברחם).
  שתי השיטות הנ"ל מסוכנות לתוכי ודורשות מיומנות רבה.
  - שאיבת תוכן הביצה, שיטה קלה ופחות מסוכנת היא שימוש במחט עבה והמזרק ושאיבת תכולת הביצה דרך דופן הבטן או הביב (גם כאן קיימת הסכנה של דלקת).
• מה נעשה כדי למנוע או לצמצם את המקרים האלה?
  - הקפד על תנוהנ נכונה ומאוזנת.
  - תן תוספת סידן במיוחד לקראת האביב (עונת הרבייה) ודאג שהתוכי יהיה באור השממש לפחות למשך כרבע שעה בכל יום. לחילופין (בתוך מבנה) - קרינה אור אולטרה סגול (UV).
  סידן ניתן לתת בצורה של "עצם" הדיונון (סבידה) וצדפים טחונים הניתנים לרכישה בכל חנות לחיות מחמד. קליפות ביצים אפויות וטחונות במשך כל השנה ובמיוחד בעונת הרבייה.
  - הימנע מלגרום לתוכים להתרבות מוקדם מידיי.
  - כדי להבטיח את ספיגת הסידן בגוף, יש לספק לתוכי ויטמינים ואור שמש ישירה הכוללל את התחום B - UV (לא דרך זכוכית) לפחות למספר דקות ביום, או להשתמש בנורות מיוחדות הכוללןת את רכיב ה- UVB, לחילופין - ניתן לספק לתוכים, פעם בשבוע, סידן נוזלי בתוספת ויטמין D₃ זמין ממגוון יצרנים.
• החלמה
  - במידה ולא היו סיבוכים, ההתאוששות מהירה מאוד, והתוכי מסוגל לעמוד עצמאית על המקלות כעבור שעה-שעתיים ולחזור הביתה עוד באותו היום. מקרים מסובכים יותר יכולים לדרוש טיפול ממושך של כמה ימים.
• סיכום
  תופעת ה"ביצה כלואה" היא אחת ממקרי החירום הדורש התערבות רפואית מיידית וערנות של הבעלים. בגלל המספר הרב של סיבוכים של המצב והטיפול, שהוא לא תמיד פשוט, המסקנה העיקרית היא, שהטיפול הטוב ביותר הוא מניעה. מניעה פשוטה כוללת תזונה נכונה ומתאימה, מיקום הכלוב במקום רגוע ורחוק ממקור חום/קור ישיר, תוספת ויטמינים וסידן בתקופת ההריון והפסקת הרבייה בפרטים שהמצב חוזר אצלן יותר מפעם אחת.