Tukipedia

צנפה היא מזון שלא עוּכַּל בשלמותו על ידי עוף והוצא בהקאה. לכן, בצנפות ניתן למצוא שרידים של המזון שנטרף על ידי העופות הדורסים (גם דורסי יום וגם דורסי לילה). שרידים אלו משתנים בין העפות השונים. בעוד שאצל דורסים הניזונים מיונקים נמצא גולגלות ועצמות, הרי אצל מינים שניזונים מחרקים נמצא רק שרידים של שלד חצוני של החרקים הנטרפים (לדוגמה כנפי חפייה של חיפושיות).
גודל צנפה משתנה ותלוי בגודל העוף. לבזים אדומים גודל צנפה של כ-2 ס"מ, לינשוף עצים צנפה בגודל של כ-4 ס"מ בעוד שלנשרים צנפה בגודל של כ-7 ס"מ.
לצנפות חשיבות רבה במחקר עולם העופות. הצנפות מלמדות את הצַפּרים על הרגלי האכילה של מין מסוים, מסייעות בהכרת תפוצתו של המין הנאכל (מינים אחדים של מכרסמים מוכרים בישראל רק על-פי גילוים בצנפות), מלמדות על מחזוריות בפעילותם ובגודל אוכלוסייתם לאורך זמן ופיזור הגילאים והזוויגים באוכלוסייה. כמו כן, יכולות הצנפות לסייע בהערכת כמות המזון הנצרכת על ידי המינים השונים, ללמד על הבדלים בהרכב המזון של פרטים מבתי גידול שונים, בעונות השנה השונות, תנאי מזג אויר שונים או השפעת גידולים חקלאיים, ללמד על העדפת טרף, ללמוד על הערכה של טווחי הציד של הדורס וללמד על שעות פעילות הדורס, לפי שעות פעילות הנטרף.
למרות חשיבותן של הצנפות לא תמיד ניתן להיעזר בהם למחקר כיוון שלא תמיד מוצאים את הצנפה ולעתים לא ניתן לזהות את מרכיבי הצנפה ללא ציוד מיוחד, כדוגמת מיקרוסקופ, בעיקר אם מדובר על עופות הניזונים מחרקים כדוגמת הבז האדום.