הופעה חיצונית: 
הצבע הכללי לבן. בעל ציצית רחבה וקטנה מאוד. המצח, פס דק מעל העין, פס על הצוואר ובסיס הראש, עורף החזה ונוצות הגב – כל אלה אדומים-כתומים. חלקן התחתון של נוצות הזנב והכנפיים שטוף בצהוב. המקור בצבע קרן-אפור, כאשר חלקו העליון ארוך במיוחד. מסביב לעין טבעת עור כחולה-אפורה הנמשכת עד ללחיים העליונות. העיניים חומות כהות והרגליים אפורות. אין הבדל חיצוני בין זכר לנקבה. לצעירים מקור עליון קצר יותר, הפס האדום על הגרון פחות בולט והטבעת הכחלחלה מסביב לעין פחות כחולה.
נישה אקולוגית: 
דרום-מזרח אוסטרליה. אזור מחייה: דשא ושדות מרעה, אזורים מתורבתים ליד ערוצי מים הנמצאים במרחק קטן מיערות פתוחים, יערות הממוקמים בגדות נחלים או נהרות. לעולם אינם מתרחקים מערוצי המים. כמו כן, באזורים מסויימים, ניתן למצואם בערים, גינות ופארקים.
אוכלוסיות קטנות בלבד, אשר לעיתים מתקבצות באזורי התפוצה. נמצאים בסכנת הכחדה באיזורים מסויימים, שבהם נחשבים למטרד ונרדפים. אוכלוסייתם החלה להשתקם בשנים האחרונות, לאחר שהוכרזו כזן מוגן.
.
תזונה בשבי: 
– תערובת זרעי חריע, חמניה, שיבולת שועל, חיטה ושאר זרעים קטנים, תירס צעיר, ורד הבר. מומלץ לפזר זרעים מונבטים על רצפת הכלוב. גוון פירות וירקות (סלרי, שורשים של דשאים שונים), מזונות ירוקים כל יום. מעט בוטנים ושקדים.
תזונה בטבע: 
– זרעי דשא שונים, ירק, פירות, גרגרים, פירות יער, אגוזים, שורשים, ניצנים, חרקים וזחליהם. מוציא בקביעות שורשים ופקעות מן האדמה, המהווים את עיקר תזונתו. גורם נזקים לשדות אורז, חיטה ודוחן, שבהם מוציא צמחים צעירים מהאדמה. בנוסף לכך נצפה בשדות חמניה.
חברות (החתמה): 
ניתן לחברות
רבייה: 
בטבע – עונת הרבייה היא בין יולי לנובמבר. מקנן בעצים וענפים חלולים. מעדיפ חללים בעצי אקליפטוס, הממוקמים ליד מקורות מים. בדרום מערב ויקטוריה מקנן גם בסדקים. הקן רופד עם נסורת, 2-3 ביצים להטלה. גדול ביצה: 41.4X31.4 מ"מ. בשבי – אינה מושגת פעמים רבות. יש לבודד כל זוג. כתא הטלה ניתן להשתמש בגזע עץ בקוטר 35 ס"מ וגובה 90 ס"מ. לרוב הרבייה מתחילה באביב, אך יכולה להתרחש בכל זמן אחר. תא ההטלה "ייחקר" היטב. 1-3 ביצים להטלה, זמן הדגרה 24 יום. ניצוי הגוזלים אורך 7-10 שבועות. ההורים ממשיכים להאכיל את הגוזלים עד 4 שבועות לאחר שעזבו את הקן. הטלה שניה אפשרית רק אם הראשונה נכשלה.
תנאי גידול: 
כלוב תעופה ומרווח עם צל, גודל 2X2X4 מטר. אין להשתמש בעץ, אלא אך ורק ברשת עבה. יש להציב בכלוב ענפים עץ חזק ותא הטלה. רגיש לקור.
מידע נוסף: 
בטבע – מחוץ לעונת הרבייה חיים בלהקות של עד 100 פריטים, לעיתים נדירות אפילו עד 2000 פריטים. תרכזים במקומות עם מזון. רועשים, ולרוב נשמעים היטב לפני שנגלים לעין. מתקבצים בלילה על עצי הקינון, אשר לרוב קרובים למים עד כמה שאפשר. מוקדם בבוקר לפני שעפים לתור אחר מזון, הם יורדים מעצי הקינון למקורות המים הנ"ל ושותים מהם. נשארים לרוב על האדמה כאשר אוכלים. נוצות הראש לרוב מתלכלכות באדמה שבה הם חופרים. בעונה הגשומה, יושבים על ענפים חשופים, פפפורשים כנפיים וצורחים. פעמים רבות נצפו חוברים עם קקדו צהוב ציצית. בזמן האוכל, בדומה לצהוב הציצית, ציפור אחת עומדת על המשמר. בשעות הצהריים החמות נחים בצל העלים. בשעות אחה"צ שבים לתור אחר מזון, עפים שוב לשתות וחוזרים לעצי הקינון. בעונת הרבייה, 8-10 פריטים מתרבים תרים אחר מזון ביחד, כאשר הם אינם מתרחקים מהקן. הההפריטים שאינם מעמידים צאצאים מהגרים לאזור אחר. באזורים מסויימים ייתכנו נדידות בהתאם לעונות השנה. התעופה עוצמתית, מהירה וישירה, עם מטות כנפיים עמוקות. משולבת בדאייה ומלווה בצעקות. צעקתם מעט גבוה ומהירה יותר משל קורלה חשופת-העין. בשבי – קקדו פעיל, חזק ואינו חשדן. יכול להיות רועש בשעות הבוקר המוקדמות ושעות אחה"צ המאוחרות. פריטים רבים ביישנים בהתחלה, אולם תוך זמן קצר בוטחים בבעליהם. לעסנים כבדים ביותר, ויהרסו בעזרת מקורם החזק כל דבר העשוי מעץ והנמצא בתוך הכלוב שלהם. חובה לספק עץ וענפים טריים כדי למנוע גידול יתר של המקור. לפעמים אגרסיביים כלפי ציפורים אחרות, ולכן מומלץ להחזיקם בזוגות. מבלים את רוב זמן על רצפת הכלוב, ולעיתים יוצרים בה חורים עמוקים. בימים קרים ביותר דורשים חימום, שכן הם רגישים לקור.
ידוע על היברידים עם קקדו צהוב ציצית גדול וקקדו גאלה.
תגובות
המישקל שלהם לא
המישקל שלהם לא הזוי לגודל שלהם<??
עידו_ _