קוניור פטגוניה

Patagonian Conure

Cyanoliseus p. Patagonus

הופעה חיצונית:

הצבע הכללי הוא חום וירוק-זית, כאשר הראש והגרון מעט יותר ירוקים. על צידי החזה העליון סימנים לבנים, אשר לא תמיד קיימים אצל כל הפריטים. מרכז הבטן ואזור הירכיים התחתונות אדום עמום. הגב התחתון, כיסוי הזנב העליון והתחתון, צידי הבטן ואזור הירכיים העליונות צבועים בצהוב עם מעט ירוק-זית. עיקול הכנף וסוככות הכנף בצבע זית. סוככות הנוצות הראשיות והנוצות עצמן כחולות. הקורים החיצוניים של הנוצות הכנף המשניות כחולות-ירוקות. חלקו העליון של הזנב ירוק-זית עם מעט כחול. חלקו התחתון של הזנב ונוצות התעופה אפור כהה. מסביב לעין טבעת עור רחבה ולבנבנה. המקור שחור, העיניים לבנות-צהובות והרגליים בצבע בשר. לצעירים צבעים דהויים יותר ומקור עליון בצבע קרן. העיניים חומות. הצבעים הבוגרים מופיעים בגיל שנה. מוטת כנפיים: 232-252 מ"מ. קוניור פטגוניה אנדי: כמו patagonus אבל הצבע הכללי מעט יותר כהה. הגרון חום כהה, החזה העליון ברוב הפריטים ללא הסימון הלבן. צידי הבטן, כיסוי הזנב התחתון ואזור הירכיים העליונות בצבע זית, בחלק מהפריטים עם מעט צהוב. הכתם האדום שעל הבטן שטוף בירוק זית כהה. הגב התחתון צבוע בצבע צהוב-זית מלוכלך. מוטת כנפיים: 238-242 מ"מ. קוניור פטגוניה גדול: כמו patagonus אבל הרבה יותר גדול. הכתמים הלבנים על החזה העליון תמיד שם, ובכמחצית הציפורים חוצים את כל החזה לרוחבו ויוצרים פס לבן. הצהוב שבצידי הבטן, כיסוי הזנב התחתון ואיזור הירכיים העליונות ללא גוון זית. הכתם על הבטן אדום-כתום. אורך: 48 ס"מ. מוטת כנפיים: 249-270 מ"מ. נתון בסכנת הכחדה.

אורך:

45 ס"מ

מצב בטבע:

נפוץ

נישה אקולוגית:

הפטגוניה קויור מגיע אלינו מ- breeds in Cordoba and Chubut north to southern Neugu‚n and southern Buenos Aires, Argentina; southern population moves in winter north to Mendoza, Entre Rios and Uruguay. שם חיים בקבוצות קטנות של בודדים או בלהקות שמגיעות ל-1000 פרטים ויותר. מסתדרים מצוין גם על האדמה, אוהבים לחפש מזון על הארץ. בכל להקה בטבע יש תמיד אחד הממונה על השמירה והוא נשאר ערני כדי להתריע מפני איום שמתקרב. באמריקה הדרומית - מתרבה בקורדובה וצ'ובוט (צפונית לבואנוס איירס, ארגנטינה). האוכלוסייה הדרומית נודדת בחורף לצפון מנדוזה, אנטרה ריוס ואורוגוואי. קוניור פטגוניה אנדי: אמריקה הדרומית - הרי צפון מזרח ארגנטינה. קוניור פטגוניה גדול: אמריקה הדרומית - אזור האיים בין אטקאמה וקולצ'וגואה, מרכז צ'ילה. , לפטגוניה 2 סוגים: האחד - Patagonian Conure והשני - Greater Patagonian Conure ה- Greater Patagonian Conure גדול יותר, אורכו מגיע לכדי חצי מטר לעומת הסוג הקטן והנפוץ יותר שמגיע ל-40-45 ס"מ. .

תזונה בשבי:

– תערובת זרעים של חריע, חשיש, חיטה, חמנייה וסוגי דוחן שונים. בקיץ יש להוסיף מזון יונים מרוכך. פולי סויה ותירס מרוככים. פירות וירקות, מזונות ירוקים. יש לדאוג לתוספת קבועה של ויטמינים ומינרלים. לחם לבן, ביסקוויט ומזון ביצים לצעירים. בעל נטייה לדיאטה לא מאוזנת, ולרוב מאוד שמרן בהרגלי האכילה.

תזונה בטבע:

– זרעים, פירות יער, גרגרים, אגוזים, פירות וירקות. להקות גדולות מתאספות פעמים דחופות בשדות תירס ושדות מזרע אחרים.

אילוף:

ניתן לאילוף בקלות

גודל כלוב:

גדול (80X80X180)

דיבור:

טובה

חברות (החתמה):

ניתן לחברות

רעש:

רועש מאוד

רבייה:

בטבע – עונת הרבייה של הפטגוניה הרגיל והאנדני מתחילה בדצמבר-ינואר. קוניור פטגוניה גדול – ספטמבר. מקננים במחילות בצוקים, הממוקמות בגובה רב עם תצפית טובה על אגם אוריבייר שנמצא למרגלות הצוק. המחילה עצמה היא ברוחב 8-18 ס"מ ועומק עד 3 מ'. גודל "חדר הקינון" – בערך 40 ס"מ עומק ו-15 ס"מ גובה. מתרבים בלהקות. מחילות הקינון לרוב מאוד קרובות אחת לשנייה ומצטלבות, שכן הן חפורות בזיגזג. הזוגות מרפדים את תא ההטלה עם חתיכות עץ רקוב. 2-3 ביצים להטלה, גודל ביצה: 36.4X29.4 מ"מ. בשבי - הרבייה מושגת כמעט תמיד, גם בלהקה, אם כי רביית כל זוג בנפרד מוצלחת יותר. מתרבים בעיקר בין מרץ למאי. 2-5 ביצים להטלה, לרוב 3-4. זמן הדגירה הוא 23-24 יום, וניצוי הגוזלים אורך 8 שבועות, אולם לפעמים לא כל הגוזלים מטופלים ע"י ההורים. לפעמים ההורים רגישים לבדיקות תא ההטלה. לזוגות לוקח בד"כ כמה שנים להתחלת הרבייה. שני ההורים מטפלים בגוזלים. גודל תא הטלה מומלץ: 35X35X60 ס"מ. מגיעים לבגרות מינית בגיל 1-3 שנים. בשבי הם מתרבים טוב יותר בזוגות ולא כלהקה באביב בין מאי למרץ. הנקבה תטיל 2-5 ביצים שיקבעו לאחר 24 ימים, בטבע לרוב רק מחצית הגוזלים שורדים, משום שההורים מתמקדים בגוזלים החזקים והם מקבלים את רוב המזון. הגוזלים יעזבו את הקן בגיל 8 שבועות. בשבי צריך לספק להם תא הטלה במידה 35*35*60, עדיף בצורת L לרפד ב-2 ס"מ נסורת עבה או שבבי עץ. הצעירים יקבלו את צבעי הבוגר בגיל שנה.

תנאי גידול:

כלוב תעופה 4X1.5X2 מטר עם סוכך מתכוונן, או כלוב ביתי מרווח. יש לספק 2 מ"ר לכל זוג. ניתן להחזיקם בוולייר מחוץ לבית כל השנה. הוא מדהים כתוכי מוחתם! תוכי גדול, מרשים, אמין ביותר וחכם מאוד, יכולת דיבור די טובה יחסית לקוניור, אינטליגנטי מאוד, יודעים פרי-פלייט באופן טבעי, בתנאי שנקשרו לבעלים. החסרון היחיד שלו הוא הרעש, הרעש שלהם בלתי נסבל ולא יאומן, זאת הסיבה היחידה שלא רואים אותו בבתי גידול רבים או כחיות מחמד בבתים.

מידע נוסף:

קוניור פטגוניה נמצא בכל סוגי האזורים הפתוחים. מעדיף אזורים יבשים עם שיחים וקקטוסים, ליד מקורות מים עד 2000 מ'. ניתן למוצאו בקביעות באזורים חקלאיים. הפטגוניה הרגיל בהחלט נפוץ, אבל באזורים מסויימים אוכלוסייתו נפגעה בעקבות סחר ורדיפה ע"י החקלאים. קוניור הפטגוניה האנדני נפוץ באזורי תפוצתו. קוניור הפטגוניה הגדול נתון בסכנת הכחדה ואוכלוסייתם עומדת על כ-4000 פריטים, כאשר הסיבות העיקריות הן סחר בלתי חוקי ושדידת קנים ע"י תושבי המקום. בטבע – מחוץ לעונת הרבייה מתאספים בקבוצות של 8-40 פריטים, אולם נצפו גם להקות של יותר מ-1000. ניתן לזהות את הזוגות בקלות בכל להקה. בולט בשל צעקתו המאוד חזקה. פעיל. מטפס מעולה בין ועל ענפי שיחים למיניהם. אינו ביישן ולכן נגיש, אך יותר זהיר כאשר אוכל מהאדמה. ללהקה יש "שומר" שמוודא שאין סכנה בסביבה, ואם הוא או כל פרט אחר חש בסכנה או הפרעה, כל הלהקה מתעופפת תוך כדי צעקות רמות. נוצותיהם מהוות צבעי הסוואה מצוינים על האדמה. מבקרים במקורות מים מוקדם בבוקר. לאחר מכן עפים לתור אחר מזון. בשעות הצהריים החמות נחים, וחוזרים למלאכת איסוף המזון בשעות אחה"צ הקרירות יותר. אח"כ עפים לעצי הקינון (הקנים עצמם ממוקמים בגובה רב), בשורה ארוכה ולא ריצפה. בלילה מקננים בעצים גבוהים או צוקים של אבן-חול, מדי פעם גם על קווי טלפון ליד הערים. נצפו כאשר הם עפים למחילות שבהם הם ישנים בצורה ישירה עם הכנפיים מקופלות. כמו כן נצפו עפים בלילה. נודדים לפי עונות השנה – בעונות הקרות עפים צפונה לאקלים חם יותר. התעופה קבועה, ישירה ומלווה בצעקות רמות. למרחקים קצרים – עפים נמוך (2-10 מ' מעל הקרקע). צעקתם מזכירה שריקה מתכתית או קרקור חד. בשבי - תוכי זהיר ולרוב מאוד רועש. ציפורים חדשות יהיו ביישניות. אינו נותן אמון בקלות כמו תוכים נאוטרופיים אחרים. אוהב להיות על הקרקע ולהתקלח. לפעמים לעסן, אך לרוב אינו לועס כלל. מומלץ לספק לו עץ רקוב ללעיסה. ניתן לאחזקה בכלוב משותף עם קוואקרים, סלנדר-ביל קוניור וקוניור אוסטרי כמו גם עם בני מינו. לרוב אינו עקשן עם תוכים אחרים ומסתדר עימם, גם כאלה שקטנים ממנו, אולם מצד שני בעונת הרבייה זוגות יכולים להיות מאוד אגרסיביים כלפי ציפורים אחרות בכלוב. מסתגלים לאט מאוד לשינויים סביבתיים, ולרוב לוקח להם זמן רב לעבור מכלוב תעופה חיצוני לכלוב פנימי הממוקם בבית. תוחלת החיים היא כ-25 שנה, אך המומצע עומד על כ-12 שנים. רגישים למחסור בוויטמין K. עפים מצוין ודורשים קיצוץ נוצות טוב וקבוע שיאפשר להם דאייה. בעלי יכולת דיבור וטובים בהאכלת יד. קוניור פטגוניה הוא הגדול בכל הקוניורים. אצל כל הקוניורים אורך הזנב קטן יותר מאורך הכנף, וכך גם אצל הפטגוניה.