רבייה: 

חד צורתיות מינית. יש הטוענים שהיא קצת גדולה יותר ונראה כאילו ראשה קטן יותר. לצעירים צבעים עמומים יותר ובסיס המקור שחור. בטבע – עונת הרבייה היא בתקופות היבשות – ינואר, פברואר, אפריל יוני ויולי. רוב הקנים נמצאים בעצים חלולים, בקעים וחורים בצוקים, בניינים או קירות, כמו גם במרזבים בולטים ובבסיסי לולבים. לפעמים מתיישבים בקנים של פרוש אורג. לקנים צורת כיפה והם נבנים מענפים דקים וחתיכות קליפת-עץ. 3-6 ביצים בתטולה, כאשר משך זמן הדגירה הוא 23-26 יום. גודל ביצה: 23.3X17 מ"מ. בשבי – מגיעים לבגרות מינית לפני גיל שנה, נהוג להרבות אותם בגיל הזה, הנחשב לנוח ביותר. הרבייה אינה קשה, ומושגת בקביעות. מתרבים כל השנה, אולם מעדיפים להתרבות באביב. יש לספק ענפים וזרדים לבניית הקן. הפישרים יקלפו את הקליפה מענפים עבים יחסית וישימו גם אותה בקן. לרוב הקן סגור לחלוטין מהצדדים (דבר המאפשר לתצפת עליו רק במבט מלמעלה), ולכן מומלץ להשתמש בתא הטלה של תוכונים, ובכך למעשה לאפשר תצפית על המתרחש. 3-8 ביצים בכל הטלה, כאשר משך הדגירה הוא 20-26 יום. הגוזלים מתכסים בנוצות לאחר 32 יום, ועוזבים את הקן 35-40 יום לאחר בקיעתם. 10 ימים אח"כ הם כבר עצמאיים לחלוטין וניתן להפרידם מהוריהם. שני ההורים מטפלים בגוזלים. חשוב: אם יש מחסור במינרלים, ההורים ימרטו את נוצות הגוזלים. מספר מחזורים אפשריים בשנה, אך אין לאפשר יותר משני מחזורי הטלה. הערה: הגוזלים מגושמים, וכך גם ניסיונות התעופה שלהם, לכן רצוי שכלוב הרבייה לא יהיה גבוה כדי למנוע פגיעה גופנית.