ג'אקו, הוא אולי התוכי המפורסם, האהוד, האינטלגנטי והפופולרי מבין התוכים ובאופן טבעי, התפתחו סביבו אגדות אורבניות ומיתוסים לרוב. האם בדקנו את נכונותם מבחינה עובדתית? כנראה, שברוב המקרים התשובה היא - לא!
בין המיתוסים היותר שכיחים נאמרים דברים כמו: הג'אקו הוא תוכי מגושם", "תוכי שזקוק ליותר סידן (Ca) מתוכים אחרים", "זהו תוכי דכאוני, שנוהג למרוט את נוצותיו", תוכי ביישן", "תוכים של אדם אחד" ועוד. ובכן, אם נבדוק את המציאות על אוכלוסיות גדולות ניווכח שאומנם קיימים פרטים שמקיימים את התכונות הנ"ל במיוחד בתוכים שמטופלים ע"י אדם אחד, ואילו אצל רובם אין הם אלא מיתוסים בלבד והמציאות שונה מהמקובל לחשוב.
הג'אקו הוא בעל-חיים חברתי שמקיים חיי חברה (social life) שאורח חייו הם להקתניים. בהיותו בטבע הוא מקיים קשרים חברתיים כבר מגיל צעיר וחי באינטראקציה עם הפרטים האחרים בלהקה יש לו מודעות להקתית/חברתית והוא מקיים פעולות גומלין וקשרים הדדיים עם בני מינו ועם ציפורים שאינם בני מינו. התנהגותו הטבעית של הג'אקו היא חברתית, קיבוצית.
אנו, שמגדלים את הג'אקו בתנאי שבי, צריכים להיות מודעים לדרך החיים שלו בטבע, ולהשתדל למלא את החסר לו באופן אופטימלי. הג'אקו מתייחס אל בני האדם כחלק מלהקתו ויש להיות סבלניים ולתת לתוכי את מלוא הזמן כדי לפתח מערכות יחסים חברתיים עם בני האדם. לא תמיד זה מובן מאליו וכל מי שרוצה לזכות ולהיכלל בסביבת ההתיחסות של התוכי, צריך לקבל זאת בזכות. הג'אקו הוא תוכי אינטלגנטי ומכאן נובעת חשדנותו לסביבות ולבני אדם שאינם מוכרים לו. ייתכן גם שבסיס הסיבה לחשדנות נובעת מהיותו מלקט מזון על הקרקע, עליו להיות ערני לסביבה ולהיזהר מפני טורפים אפשריים, יותר מאשר תוכים אחרים שמוצאים את מזונם על העצים. זהירות זו באה לידי ביטוי גם בהיותו בשבי ובהתיחסותו לבני האדם ועל-כן אני מצווים להיות מודעים לכך.
אם רצוננו לממש את מלוא ההנאה מהתוכי שלנו, עלינו להתחשב בצביון התוכי, באופיו, לשתף את כל בני הבית ולשייך אותם בסביבת ההתיחסות של התוכי, במילים אחרות - להיות חלק מהלהקה שלו ולחשוף אותו לכמות אנשים גדולה ככל האפשר. "חשיפה" איננה רק חזותית, היא צריכה להתבטא במשחק, מגע, ליטוף, האכלה וכל פעולת גומלין בי התוכי לסביבתו. באופן זה ייווצרו קשרים הדדיים בין הג'אקו לבין כל מי שנחשף אליו ולא רק לאדם אחד - המטפל בתוכי. אין להתפלא אם התוכי מפתח יחס מיוחד אל האדם שמטפל בו ויסלוד מיתר בני המשפחה. רק פיתוח יחסי השפעה הדדיים יגרמו לתוכי להיות "תוכי של כל בני המשפחה". ג'אקו יודע להחזיר חיבה רק למי שמעניק לו יחס ואהבה.
מעניינת העובדה שהתנהגותו של התוכי מושפעת מתהליכים ומשינויים שמתרחשים בבית. גרושים, מוות פרידה העדרות של אחד מבני המשפחה, שינויים בנוף הסובב אותו, נוכחות בעלי-חיים אחרים, כל אלו ועוד עשויים להשפיע על מצב רוחו והתנהגותו של הג'אקו. ככל שנרחיב את מעגל ההתיחסות של התוכי - הוא יהיה פחות נתון לשינויים שאינם מוכרים לו ונטייב את מצבו הרגשי.
סיבה נוספת להרחבת סביבת ההתיחסות שלו היא משום תוחלת חיו הארוכה ולא פעם הוא עשוי להחליף את בעליו. סביבה רחבה יותר, עשוייה להקל על ההסתגלות שלו לבעליו החדשים.
יחס סבלני ונינוח יבטיח, שהתוכי יהיה שקט, נוח לא נשכן וניחן בהתנהגות רצוייה לאורך שנים ויהווה "חבר ורע" לבעליו.
אסור להתנהג לתוכי ברודנות, באלימות, בעריצות או הכפייתיות, עליך לשדר רוכע, לגלות סובלנות, להתחשב בצרכיו ולהעניק לו אהבה. התנהגות כזו תשתלם לך לאורך זמן ולא יארך היום שהתוכי ישיב לך כגמולך.
אין להעניש את התוכי על התנהגות שאינה רצוייה לעומת זאת - יש לתגמל אותו, במזון ובמילות חיבה, כשהוא מפגין התנהגות רצוייה. כעסים, מתחים וצעקות עלולים ליצור, אצל התוכי, אנטגוניזם, איבה ועוינות. אין לכפות על התוכי התנהגות מסויימת, כפייתיות עלולה לדרדר ולסכן את מערכת היחסים שלך עם התוכי. רכישת אמון תיעשה רק מתוך אהבה, אמון וכבוד אל התוכי.
יחס תוקפני יגרום, במקרה הטוב, לכניעת התוכי תוך שמירת טינה ורצון להחזיר תוקפנות ובמקרים פחות טובים - ערעור מערכת היחסים שלכם, "שינאה", פגיעה במעררכת החיסונית, וחשיפה ורגישות למחלות. עלינו לקבל את העובדה שלג'אקו "אישיות" משלו וזכותו לקיים ולפתח אותה. אי התחשבות בכך עלול להביא לאסון.
רק טיפול נכון ועיקבי, יחס אוהב וסבלני הם המפתח למערכת יחסים משותפת, איתנה ומאושרת ולגדל תוכי שלא יהיה רק של אדם אחד.
|
|
|
|
עדויות של בעלי ג'אקו
להלן תמונות של הג'אקו מחיפה |
|
|
להלן הצעה בתחום ההאכלה, הטיפול והקדשת תשומת לב של כל בני המשפחה:
|