    |
"יולי" הקוואקר – החברה המורטת שלי!
מאת: אלירן עמר 
"יולי" – החברה המורטת שלי!
שמי אלירן אני מאוד אוהב חיות.
יום אחד ראיתי בפורום הודעה שכותרתה: "מעוניין למסור את הקוואקרית שלי". מייד פתחתי את ההודעה ואלה הדברים שנכתבו שם: "הקוואקרית כרגע נמצאת בחנות חיות, ומצבה לא הכי טוב, היא תולשת נוצות מאזור הבטן, וכנראה היא בחרדת נטישה.
הקוואקרית זקוקה לבית חם, עם טיפול מסור והרבה אהבה, כדי שתרגיש טוב. כמובן שדרוש ניסיון עם קוואקרים.
אני כותב את ההודעה פה כי לדעתי זה האתר היחיד שאפשר לסמוך פה על האנשים, ושכולם פה באמת מבינים בתוכים.
מי שמעוניין שישלח הודעה פרטית.
תודה".
זו הייתה לשון ההודעה. מרגע זה והילך הייתי טרוד בעניין התוכי ומחשבותיי התרכזו בקוואקרית הזו. מצד אחד חשבתי שאני חייב לעזור לה וגם למגדל שלה אבל מצד שני - אין לי ניסיון עם תוכי "האכלת-יד" שמדבר ובמיוחד - עם תוכי שיש לו בעיות התנהגותיות שמתבטאות במריטת הנוצות ולכן נרתעתי. מחשבות שונות עלו במוחי, האם אוכל לטפל בה? האם היא תרגיש טוב בביתי ובמחיצת משפחתי?
לא ידעתי את נפשי, הייתה זו דילמה מאוד קשה. קראתי מאמרים רבים באתר תוכיפדיה- Tukipedia וב-parrots.
שאלתי מספר מגדלים והם אמרו שהבעיה לא נמצאת דווקא אצל התוכי אלא – אצל המגדל וכי שינוי ביחס של המגדל והקדשת תשומת לב רבה יותר עשויים להיטיב את מצבה. חשבתי שיש לי מוטיבציה וזמן ולכן מאוד רציתי לעזור לקוואקר, ולנסות לגאול אותה ממצוקתה. בתחילה ניסיתי למצוא לה אדם אחר שידאג לה, ומשלא מצאתי הצעתי את עצמי ואמרתי שאשמח לטפל בקוואקרית שלו.
לאחר מספר שאלות הבהרה וברור הרגלי האכילה שלה, הוא נעתר למסור לי את התוכי ותוך זמן קצר התוכית - "יולי" כבר הייתה אצלי. בשלבים ראשוניים בביתנו, היא נראתה מאוד מפוחדת, כל מי שניסה להתקרב לכלוב - זכה בניסיונות נשיכה מצידה ואי אפשר היה להתקרב אליה, ועם זאת, כולם התלהבו ממנה. לא אכזב ואציין כי הייתה גם רתיעה ודחייה מסויימת כשראו לה את הבטן חסרת הנוצות. אבל אני, ממש לא נרתעתי מזה והתחלתי ליישם את מה שקראתי במאמרים השונים. הוצאתי אותה מהכלוב והקדשתי לה "זסמן איכות" שבא לידי ביטוי במשחק איתה, קיבלתי כמה "ביסים" אבל זה לא מנע בעדי.
ניסיתי לגרום לה לשחזר את מה שהיא יודעת להגיד, התחלתי באמירת המילה "שלום" פעם אחר פעם, עד שלבסוף שמעתי אותה אומרת "שלום". התעודדתי ונעשיתי אופטימי יותר.
"יולי" הפסיקה למרוט היא גם פחות מפוחדת, היא מסתובבת יותר בבית, אך עדיין נושכת אם כי פחות מבעבר.
אני רוצה להאמין ומקווה שעם חלוף הזמן נתיידד יותר ומצבה ילך וישתפר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תגובות
מריתת נוצות
ידוע לי שיש כמו משפך ששמים לתוכי על הצאוור כד י שלא יוכל לימרות . חשוב לתת לתוכי המון יחס זה לוקח די הרבה זמן סבלנות זה ישתלם
מהן הסיבות לתופעת המריטה?
הסיבות לתופעת המריטה?
• תזונה בלתי מאוזנת: שגורמת לחוסרים באבות המזון, במינראלים או מחסור רציני בויטמינים חיוניים.
• זה יכול לנבוע גם מהאכלת יתר בשקדים או בחמניות.
• דלקת חריפה בעור התוכי כתוצאה מצמיחה מעוותת של הנוצות (צריך בדיקת וטרינר שמתמחה בתוכים).
• טפילים, קיימים שני סוגים שונים של טפילים שעלולים לגרום למריטת הנוצות - סוג אחד הוא טפיל חיצוני, על פני העור וסוג אחר - הוא פנימי, מתחת לפני העור, , (צריך בדיקת וטרינר שמתמחה בתוכים).
• חילוף חומרים בלתי סדיר ולא תקין.
• בעיות הורמונאליות שונות.
• סיבות נפשיות שנובעות מאופן ההתייחסות הסביבה אל התוכי או במילים אחרות הזנחה/חוסר תשומת לב.
בדוק את הסעיפים הנ"ל (אלה שאתה יכול בכוחות עצמך), אחד לאחד באופן יסודי, וודא שהם מתקיימים.
אם הכול מתקיים - בַּקֵר אצל ווטרינר שמתמחה בציפורי מחמד כדי שיבדוק סיבות רפואיות (פתולוגיות).