Tukipedia

הכנת קציצת בשר לדגים בכלל ולדיסקוסים בפרט

מומלץ להכניס תרופה בשם פלג'יל (ידועה גם בשם מטרוג'יל) במינון של 1-2 גרם לכל 1 ק"ג קציצה, למניעת התפרצות טפילי מעיים כגון הקסמיטה, מה גם שתרופה זו יעילה בחיסולם של טפילים אחרים כגון טפיל הנקודות הלבנות כי היא מחסלת את הטפיל בשלב שבו הוא יורד לקרקעית האקווריום לצורך רבייה. הדרך היעילה ביותר להחדיר תרופות וויטמינים או פיגמנטים לדג היא באמצעות המזון. יש לכתוש את הכדורים לאבקה ולערבב עם הקציצה.
יש כאלה שנוהגים להוסיף 1-2 גרם מוקסיפן (לדעתי - לא יעיל). 

• המרכיב העיקרי של הקציצה הוא הבשר.
  מומלץ שמקור הבשר מומלץ יהיה לב בקר או לב של יונק אחר (חזיר, כבש וכדומה).
  לא להשתמש בכבד (או בטחול) למרות שיש כאלה שממליצים על כך, משום שהוא מכיל רעלים שונים שהכבד סינן לתוכו.
  יש לוודא שמקור הבשר מהימן והבשר הוחזק בתנאים סניטרים נאותים באותם  סטנדרטים לפחות כמו אלו משמשים למאכל ע"י אדם.
• לאחר הכנת הקציצה: יש לשמור את הקציצה בהקפאה (רצוי ב--18⁰c). יש להוציא מנת קציצה שתספיק לסיבוב האכלה בלבד. אין להפשיר ולהקפיא מחדש קציצה.
• הכלים הנדרשים לקראת הכנת הקציצה:
   קערה גדולה (דומה לזו שמכינים בצק לעוגה) שבה תכניס את הרכיבים ותערבב אותם.
   מרית (שפכטל) מפלסטיק או מסיליקון.
   מטחנת בשר.
   מכשיר לכתישת שום.
   מכתש ועלי (ניתן לקנות בבתי מרקחת או בחנויות לדברי מעבדה) לכתישת כדורי התרופות והויטמינים.
   שקיות ניילון לאריזת הקציצה, בדומה לשקיות לכריכים, (רצוי שתהיינה עבות יותר).
  קערת נוספת שתשמש לחליטת הבשר.
   מאזניים מדויקות.
• המרכיבים שנחוצים עבור הכנת 1 ק"ג קציצה:
    700 גרם לב בקר.
   200 גרם בשר דגי-ים או שרימפס (מומלץ להשתמש בדג מים מלוחים היות שלטפילים שהוא עלול לשאת לא תהיה השפעה על דגי מים מתוקים, כדאי לבחור דג לא יקר כגון דג בקלה או אפילו נסיכת הנילוס.
   100 גרם תרד טרי, יש לבחור את העלים הטריים ולא להשתמש בגבעולים.
   100 גרם אבקת ג'לטין טבעי (מייצרים אותו מדגים) – תפקידו של הג'לטין הוא לאגד את הקציצה כדי שבשעת האכלת הדגים באקווריום לא יתפזר הבשר באקווריום ותיווצר עננת לכלוך לבנה. יש לדאוג לקנות ג'לטין נקי ולא בטעמים שונים כמו תפוז וכדומה כי הוא מכיל סוכרים העלולים להתפזר במים בשעת ההאכלה ולהוות מצע ריבוי לחיידקים.
   כמות של 1 עד 8 גרם אבקת פיגמנט צבע אדום – הכמות שאנו בוחרים לתת תיקבע עד כמה מהר יקבל הדג צבע עז. כמות פיגמנטים רבה יותר שנכניס למזון תיתן צבע מהר יותר, אולם יש לזכור שהחומר הזה יקר ולכן לא כדאי להפריז בכמות כדי שהחומר יספיק לך גם לפעמים הבאות בהן נכין מזון. כאן המקום להעיר שבנוסף להיותו של פיגמנט הצבע כיעיל מאד בהבלטת צבע הדג הוא גם בריא מאד ביצירת ביצים איכותיות אצל נקבות הדגים (ייתכן שהקשר הוא בחיזור שהצבע כאן משפיע).
   יש מי שמשתמשים בהורמונים במקום בפיגמנטים על מנת להבליט את צבע הדג, אולם דבר זה פסול היות והורמונים מזיקים מאד לאברי הרבייה של הדג ובנוסף יכולים לגרום לדג להפסיק לגדול.
   כמות של 1 עד 10 גרם (אני שם 10 גרם) אבקת ויטמין C (יש לכתוש את הכדורים). ויטמין זה יעיל מאד בחיזוק המערכת החיסונית של הדג, כמו קודם, הכמות תינתן לשיקולך בהתאם לתקציב.
   10 גרם של תערובת ויטמינים (מולטי ויטמין). יש בשוק תחת מותגים שונים (רצוי שתקנה את אלה שאינם מכילים סוכר).
   כמות של 1 עד 2 שיני שום גדולים (או 4 קטנים) כתושות. לשום יש אין ספור סגולות נפלאות, החומר הפעיל שבו בריא מאד לדגים וייתכן, שריח השום משפיע והטפיל מתקשה לזהות את רקמת הדג בגלל הריח, פשוט ויעיל כמו שרק הטבע יודע לעשות.
• אופן ההכנה:
   מנקים את הדם הקרוש מהחלקים שבלב (משני החדרים והעליות) ומנקים גם את הגידים והמיתרים של הסשתומים. כמו כן, לנקות את רקמות השומן מסביב ללב.
   חולטים את הבשר כ- 5 דקות (חליטה, פירושה השריית הבשר במים רותחים על מנת שיקבל צריבה קלה.
   טוחנים את הבשר במטחנת בשר ויוצקים לקערה. 
   טוחנים את הדגים במטחנת הבשר ויוצקים לקערה.
   טוחנים את התרד ומוסיפים לתוך אותה הקערה.
   מערבבים את הבשר הדגים והתרד, יש לצקת מעט מים (רצוי להשתמש באותם המים ששמשו אותנו לצורך החליטה) לתוך התערובת עד שמקבלים תערובת סמיכה (כמו דייסה).
  אני נוהג להכניס למטחנה: לב, דג, טרד ושום כתוש יחדיו כדי שהם  יתערבבו כבר בתוך המטחנה.
   להוסיף לכל התערובת את הפיגמנט האדום, הויטמין C שאר הויטמינים שיני השום ולערבב הכול יחד. שים לב שלאחר שהוספת לתערובת את אבקת הפיגמנט האדום, כל התערובת קיבלה גוון אדום חזק.
   הוסף את הג'לטין במנות קטנות תוך כדי ערבוב.
   זהו, עכשיו הקציצה מוכנה וכל מה שנותר הוא לארוז אותה בשקיות ולהכניס למקפיא. הכנס בזהירות (שלא תלכלך מסביב) לשקית ניילון כמות מתאימה של התערובת ושטח אותה בעזרת מערוך או סרגל עץ.
   לטיפול מונע בטפילים יש לערבב עם התערובת פלג'יל במינון של 1 גרם תרופה לכל 1 ק"ג קציצה. ואילו להכנת תרופה אנטיביוטית יש לערבב עם התערובת עם אנטיביוטיקה במינון של 1 גרם לכל 100  גרם קציצה.
   לחלק את הבשר לשקיות ולהכניס למקפיא.
  ישנן מספר שיטות לאופן אריזת הבשר בשקית, ישנם כאלו שמעדיפים להכניסו כגוש קציצה ולהקפיאה, אח"כ לגרד כל פעם מנה מאותה הקציצה בעזרת מגדרת כך שמתקבלת מנת פתיתים המתפזרים באקווריום ומגיעים לכל הדגים.
  אחרים (ואני ביניהם) מעדיפים להכניס את הבשר לשקיות ולרדד אותו עד לקבלת שכבה דקה כך שניתן אח"כ להוציא את השקית מן המקפיא ולחתוך בקלות בעזרת סכין (או נוח יותר בעזרת "קרדום" מיוחד לבשר).

• כמה להאכיל?
   שאלה זו נפוצה מאוד ויש לה כמה כללי אצבע. מצד אחד אסור להאכיל דגים יתר על המידה כי קיימת סכנה שהמזון שלא נאכל יגיע לקרקעית האקווריום, ירקב שם ויזהם את המים, מצד שני, חוסר בהאכלת הדגים יעכב את התפתחותם.
   יש להאכיל כמות מזון של כ – 10% ממשקל הדג ליממה. כדי להמחיש באלו סדרי גודל מדובר, נאמר שדג דיסקוס (10 ס"מ) למשל שוקל כ – 70 גרם לכן אם למשל יש לנו באקווריום 5 דיסקוסים יש לתת כ-50 גרם קציצה בהתחשב גם בדגים האחרים. את הארוחה היומית יש לתת במספר פעמיים ביום.
   כלל אצבע שני: היות שרובנו המכריע אינו בטוח בעצמו שידע להעריך במדויק את משקלם הכולל של הדגים באקווריום וכמו כן רובנו אינו מתכוון להוציא את הדגים לצורך שקילתם, בא לעזרתנו כלל האצבע השני שקובע שאין להאכיל דגים יותר מהכמות אותה הם מסוגלים לגמור בשלוש דקות.
   בשיטה זו יש לעשות כמה ניסיונות. נותנים לדגים מעט מן האוכל, בסבב הראשון של הארוחה הדגים יתנפלו על האוכל ויחסלו אותו מיד, בסבב השני של אותה הארוחה הם יאטו את קצב האכילה וכך הלאה. לאחר כשלוש דקות של האכלה, ניווכח לדעת שהדגים, לא ממש מתנפלים על האוכל ברעבתנות כמו בסבב הראשון, זהו השלב שבו צריך להפסיק להאכילם וזו כמות המזון שיש לתת לדגים בכל פעם.
   אם תבחר להקפיא בשקיות (כפי שאני עושה), תוכל למחרת להוציא שקית אחת ולחתוך את ה"קציצה" לרצועות דקות, שאותם תכניס לשקית נוספת ולמקפיא.
   מתוך שקית זו תוציא רצועות ותחתוך אותן לפתיתים קטנים (לפי גודל הדגים שלך).
   כל הסיפור גוזל מעט זמן אבל זה כדאי, אתה תבחין בשינויים בקצב הגדילה של הדגים.
   אם מדובר בדיסקוס צעירים - הם יגיעו, תוך שנה,  לגודל רציני.
• קצת תמונות להמחשת תהליך הכנת הקציצה





והינה האקווריום וחלק מהדגים שגידלתי בעבר.












להלן, האקווריום שהוא בנפח של 100_CC = עשירית הליטר.


הנאנו הזה הוא בנפח של 1 ליטר (1000_cc)


מבט על


אלו ארבעת הדיסקוסים הראשונים שהיו לי (לפני כ-10 שנים) גדלו באקווריום של כ-120 ליטר.

זהו אחד הגדולים - בצילום הוא בגודל 16 ס"מ אבל המשיך לגדול ועבר את ה-20 ס"מ.




לימים ולאחר שרכשתי ניסיון ולמדתי קצת את רזי גידול הדיסקוסים קניתי אקווריום נוסף בנפח 240 ליטר ובו גידלתי 8 דיסקוסים.
קניתי אותם בקוטר של כ-5-4 ס"מ ולאחר כשנה הם גדלו לקוטר של בין 12 ל-25 ס"מ.
למי שמעוניין, שני עקרונות חשובים בגידול דיסקוסים:
 מים נקיים שזה אומר - החלפת 50% מהמים כל שבוע.
 מזון יבש משובח שמיועד לדיסקוסים.
 לכלול בתפריט את הקציצה המיוחדת (כפי שהוסבר לעיל).



בין שוכני האקווריומים שלי ניתן לראות גם את אלה:
 בוטייה ליצן

 השרימפסים (במקרה הזה דניקוטלה) משמשים כ"סניטארים" של האקווריום, הם אוכלים את רוב שאריות המזון מהקרקע וגם ניזונים מאצות.
כשהם מתרבים והמזון דל, יצטרפו את "מסיבת הקישואים".

 אנציסטרוסים
כדאי להאכיל אותם בירקות. בגלל הנוחיות, בחרתי בקישואים, הם מאוד אוהבים ותוך יום אחד - מחסלים קישוא גדול שלם.
הם גם מתרבים אצלי.
מסתבר שגם דגים אחרים מצטרפים ל"מסיבה".





 גם השרץ של האנציסטרוס למד לאכול את הקישוא




 בפעם הראשונה הם הטילו על אחד מקורות החיזוק של האקווריום.
ולמרות שההורים שמרו היטב על הביצים, רובם נאכלו ע"י דגים אחרים.
לאחר מכן שמתי כד חרס קטן בין הצמחים, זמן קצר לאחר מכן הייתה הטלה נוספת והשרצים שרדו, גדלו והתפתחו יפה.



 אתם מוזמנים לבקר באתר של עופרי שעוסק בתחום האקווריומים: Theaquatools (באנגלית).
  עיינו באקווריומים שהוכנסו ע"י גולשים מכל העולם, כאן: AquaRank
 והכלי הייחודי (ואולי היחיד בעולם) שמאפשר לתכנן אקווריום ולחזות בו בתלת-מימד, ניתן לסובב אותו לכל הכיוונים במרחב: AquaSketcher
 ולמי שמעוניין, יש שם כלים נוספים שעינינם "אקווריום צמחייה"..