התפתחות גוזל הקקדו שלי/רםריכטר

jpg
התפתחותו של נסי, גוזל קקדו, הכלאה מסוג צהוב ציצית ואמברלה (קקדו לבן)/רם ריכטר

כשנסי התחיל לבקוע לא האמנתי שזה קורה. זה היה ביום העצמאות, ה-10/05/2011, היום שבו אחיו הבכור פלינט מת לי בידיים... , פלינט היה חמוד וחיוני עד יומו הרביעי, באותו בוקר כשקמתי והסתכלתי לתוך האומנת חשכו עיני לראותו גוסס. הוא לא זז, הזפק לא התרוקן מההאכלה האחרונה בליל אמש והנשימות הכבדות שלו בישרו על הגרוע מכל, לא נותר זמן להציל אותו חוץ מלהתפלל לנס, וכך היה... עשינו את מירב המאמצים, בדקנו בספרים, ניסינו לעשות לו מסאג'ים לזפק ולגרום לו לפלוט החוצה מה שמפריע לו לנשום, אך ללא הועיל, המצב רק המשיך להתדרדר והוא מת לי בידיים אחה"צ של אותו היום. עם דמעות ועצב רב בליבי, האשמתי את עצמי שלא דאגתי לתנאים מתאימים ושגרמתי לחנק שלו בזמן האכלה אולי נכנס לו אוכל לקנה הנשימה.
נשמתך צרורה לנצח עם אחיך.

לא הייתה תקווה רבה מידי לאחיו הצעיר שנמצא בביצה שבמדגרה במקום עבודתי, כולם ואפילו אני חשבנו שהעובר מת בפנים כי בשיקוף לא נראו תזוזות בתוך הביצה ונראה כאילו העובר דבוק לצד אחד וחשוך בפנים. אחרי המוות של פלינט ירדתי לבדוק מה איתו, ה"נס" שאליו פיללתי התממש, יצר החיים גבר על הכל וסדק ראשוני החל בביצה, ה"אבן הכבדה" שהייתה על ליבי החלה להסדק גם כן והאופטימיות חזרה אלי . שמתי את הביצה בכלי קטן עם נייר סופג שיהיה לגוזל נוח ונעים לכשיבקע לגמרי.
ביום למחרת, מוקדם בבוקר, כשהגעתי לעבודה הדבר הראשון שרציתי זה להסתכל על נסי שלי, הוא בקע לגמרי בריא ושלם בכוחות עצמו, חמוד וחיוני מאין כמוהו!

השבוע הראשון שבו גידלתי את נסי באומנת מאולתרת היה רצוף לחצים ואנרגיות שהוצאתי על הגידול שלו שאין לי מושג איך קיבלתי. בגלל שלא היה לי בקר טמפרטורה וגוף חימום ראוי, השתמשתי במנורת חימום אדומה של 250 וואט ללא אמצעי שליטה על הטמפרטורה. הייתי צריך כל שעה לבדוק שהטמפרטורה לא ירדה או לא עלתה יותר מדי, לא הצלחתי לישון והייתי טרוד ימים ולילות, אחת התקופות הקשות בחיי שהביאה אותי על סף התמוטטות עצבים. אבל, כל פעם שהייתי מתעסק עם נסי, הייתי נרגע ואומר לעצמי ש"הכל בסדר", הוא כבר שרד את הגרוע מכל ומישהו שם למעלה אוהב אותנו.
נסי התפתח יפה וגדל מהר. בימיו הראשונים, הוא היה מקבל ניסטטין (ה"ניסטטין" מכיל מרכיב אנטיפטריתי יעיל כנגד קשת רחבה של פטריות) - תרופה נגד פטריות במקור ובחלל הזפק שפועלת גם כטיפול מונע. הוא אכל בתיאבון רב, אני ואימי, שעזרה לי מאד בכל תהליך גידולו של נסי, התפעלנו מחיוניותו. כאן המקום לציין ולהודות לאימי שלקחה חלק מאד פעיל, עם הרבה אהבה ו"דאגה של אמא", כל העת שהייתי צריך להעדר מפאת מחויבויות שרובן ככולן קשורות בהמשך הקיום של נסי ושעבודתי תעשה תקינה, יש לי אחריות על בעלי חיים נוספים.

לא הייתי מוכן עם אומנת מראש ובעקבות כך למדתי לקח קשה, עם מות הגוזל הראשון ועל סף התמוטטות עצבים, מפאת חוסר שינה והתרוצצויות אינספור בחיפוש אחר רכיבים לאומנת המאולתרת כששוב עצם השרדותו של נסי בתנאים לא תנאים כאלה במשך שבוע יכולים להיות רק נס. ;)

כך הוא נראה בגיל שלושה ימים באומנת מאולתרת ללא בקרה עם מנורה שבקלות יכולה לשרוף את כל האומנת, ככה החזיק מעמד שבוע תודה לאל!

בגיל הזה גם התחלנו לערוך טבלת גדילה (משקל לפי גיל), שבה כתבנו את משקלו בכל בוקר, מספר האכלות ביום וכמות המזון שהוא אכל כל ארוחה כדי לעקוב אחרי שינויים או חריגות.
ביומו השלישי הוא שקל 15 גרם ואכל 7-8 ארוחות ביום בכמות של כ- 10% ממשקל גופו. סמיכות הדייסה עלתה ליחס של 1/4 (על כל חלק אחד של אבקה - ארבעה חלקים של מים), אחרי שביומיים הראשונים הוא אכל את דייסה דלילה מאד ביחס של 1/6 (על כל חלק אחד של אבקה - שישה חלקים של מים).
סרטון: נסי בגיל ארבעה ימים.

נסי המשיך לגדול בקצב משביע רצון.
בגיל שמונה ימים החל אט אט לפקוח לראשונה את עיניו. הוא כבר שקל 31 גרם ואכל 6 ארוחות ביום בסמיכות דייסה של 1/2 על כל חלק אחד של אבקה - שני חלקים של מים).
סרטון, בן שבוע:

אז, סוף סוף שיפצרתי לו את האומנת עם מנורה קרמית של 150 וואט ובקר איכותי של חברת "דיקסל" ויכלתי להסיר דאגה מליבי ולישון בראש שקט יותר בידיעה שהטמפרטורה נמצאת בשליטת המכשור.