מקור הציפור - מבנה וטיפול/casper
מבוא
מקור הציפור מהווה מרכיב חשוב מאוד בחייה.
המקור משמש עבורה לצרכים מגוונים, החל מתקיפה של גורמים מאיימים ועד טיפול עדין בגוזלים וסידור הקן.
המקור בנוי מרשת על מערכת עצבים שמעניק לה יכולות תחושה עדינות ורגישות רבה. ולעומת זאת ע- וצמה חזקה, עד כי תוכים מסויימים (כמו ארה וקקדו) מסוגלים ל"פצח" ולפרק קופסת שימורים.
מבנה המקור:
לציפור, בדומה ליונקים, יש שתי לסתות.
- הלסת העליונה נקראת "מקסילה" (=maxilla).
- והלסת התחתונה נקראת "מנדיבולה" (=mandible).
הנחיריים של הציפור נמצאים בהצטלבות בין המקור לראש.
- המקור מצופה בשכבה דקה של חלבון סיבי - קראטין (אותו החומר שממנו מורכבות הציפורניים).
- המקור גדל כל הזמן, בקצב שונה בהתאם לסוג הציפור.
- הגדילה הממוצעת היא כ-5 ס"מ בשנה, לפיכך חשוב לוודא שהציפור בשבי מקבלת את התנאים הסביבתיים לשיוף המקור בדומה למה שקיים טבע (נרחיב על כך בהמשך).
- בחלקו של המקור הקרוב ביותר לראש הציפור, ישנה כמות גדולה של כלי דם ועצבים ולכן הוא רגיש ביותר.
- בקצהו הרחוק של המקור כמעט ואין עצבים והוא מורכב ברובו מקראטין בלבד ובהתאם לכך ובדומה לציפורניים, הוא נטול תחושות.
- אצל חלק מן הציפורים ישנו מעין מבנה מסויים של המקור שמאפשר להם לפצח אגוזים וזרעים בעלי קליפה קשה וחזקה - בחלקו התחתון של המקור קיימת "מגרעת" ובחלקו העליון בליטה.
אצל הציפורים השונות קיים מגוון צורות רחב בצורה, גודל, וחוזק המקור.
צורת המקור וחוזקו מיועד בדרך כלל עבור המזון שאותו הציפור צורכת. למשל ציפור מרהיבה במיוחד שרבים זוכרים אותה לפי המקור המיוחד והגדול שלה ביחס לגודל הגוף הינה הטוקן:
סימני מחלה במקור
אם הציפור בריאה ומקורה תקין אזי היא תשתמש בו לצורכיה השונים אכילה, משחק, לעיסה וכדומה. אם המקור גורם לציפור לאי נוחות, היא תחדל מלהשתמש בו. סימני מחלה שניתן לזהות:
- אין קילוף.
- חריגה מהגודל התקין - התארכות של המקור העליון או - המקור התחתון.
- מרקמים חריגים או טקסטורה חריגה.
- ישנה מחלה הנקראת PBFD - "מחלת המקור והנוצות" ראה מידע נוסף אודות המחלה באתר תוכיפדיה בקישור: /article/192
גדילת מקור באופן חריג
גם המקור העליון וגם המקור התחתון עלולים לצמוח באופן חריג מהרגיל. אך בדרך כלל המקור העליון הוא זה שצומח יתר על המידה. לכן חשוב לדאוג שהמקור של הציפור ישחק באופן קבוע באופנים שונים כגון: ספוק חומרי לעיסה, צעצועים, מזון קשיח לפיצוח וכדומה. גדילת מקור עלולה לנבוע מחוסר סיפוק חומרים אלו וגם מבעיות בריאותיות ולכן יש לוודא את הסיבה.
טיפול במקרה זה הינו החזרת המקור למצב נורמלי, קרי החזרת המקור לצורתו וגודלו הרגיל של אותה ציפור. מומלץ מאוד לתת לוטרינר מנוסה בעל כלים לטפל בכך, אחרת אתה עלול לפצוע את הציפור, לגרום לה לדמם ולגרום לה קושי ביכולת האכילה שלה.
מקור "מספריים"
במקרה זה המקור העליון סוטה, ואינו מתאים למקור התחתון. מקרה זה נפוץ אצל הקקדואים והארות, אך יכול להימצא בכל סוג. הסיבה לכך היא כנראה האכלה ידנית לקויה על ידי בני האדם, מכיוון שגידול על ידי ההורים מקרה זה נדיר.
הטיפול במצב זה חייב להיות מבוצע על ידי מישהו מנוסה ומומחה - וטרינר. הוטרינר יקבע המקור, ובעזרת כלים נוספים הוא "יעצב" את צורת המקור לצורתו התקינה - הנורמלית. אי טיפול יכול להביא להמשך צמיחה לא נכונה של המקור ואף להחמיר את המצב. לכן חשוב לטפל במהירות האפשרית.
בליטת הלסתות / Prognathism
מקרה חריג נוסף הינו מקור תחתון בולט ביחס למקור העליון. מקרה זה נפוץ בעיקר אצל הקקדואים. הסיבה להתפתחות זו של המקור בדרך כלל אינה ידועה, כנראה שהיא גנטית. כמו כן, ייתכן שנגרמת על ידי האכלה ידנית לקויה מצד בני האדם, משום שציפורים שהואכלו על ידי ההורים מקרה זה פחות שכיח.
טיפול במקרה כזה, עבור גוזלים, יהיה דחיפה עם הפעלה מעטה של לחץ בעזרת גזה מספר פעמים ביום למשך תקופה (מומלץ להתייעץ עם וטרינר לפני נקיטה של פעולה כלשהי). עם ציפורים מבוגרות הטיפול יהיה מסובך יותר.
סיכום
המקור הכרחי עבור הציפור לשימושים רבים לכן חשוב שנבטיח כי הוא מקבל את כל המזון והחומרים הדרושים לה על מנת לשמור על מקור תקין ובריא:
- בדיקה יומיומית של המקור לוודא שאין צמיחה חריגה או שבר.
- מומלץ לספק מקלות רבים, כמו כן, ישנם מקלות המיועדים לשיוף המקור.
- בעלי ציפורים גדולות שבעלות מקור חזק, חשוב לוודא שהכלוב גדול ועשוי מחומר חזק שהציפור לא תפרק אותו.
- סיפוק חומרי לעיסה, צעצועים, מתקני טיפוס שהציפור צריכה להשתמש במקורה, מזון קשיח. לדוגמה הצעצוע הבא:
בטבע התוכים נעזרים לעיתים בסלעים ואף בחול כדי לשייף את מקורם ולהסיר שאריות מזון. בשבי ניתן לספק לתוכי מעיין אבן שיוף שתהווה צעצוע לעיסה, ותשמש אותו ממש כמו בטבע לצרכיו השונים וגם תעזור לו לשמור על מקור תקין.
לדוגמה: כמו כן, יש חברות שמוסיפות חוטים ואביזרים נוספים לאבן, על מנת למשוך את תשומת ליבו של התוכי להשתמש באבן.
חשוב ביותר!
כל בעיה או חשד קטן, שנתקלתם בו בנוגע למקור או לכל בעיה אחרת עליכם לפנות מיידית לוטרינר וללא דחייה מיותרת שעלולה לסכן את חיי התוכי.
לכן לפני נקיטת פעולות המוזכרות במאמר יש לוודא עם וטרינר (מאמר זה לא נכתב על ידי וטרינר!).
ביבלוגרפיה וקרדיט לאתרים השונים מהם נלקחו המידע ו/או התמונות:
תגובות
קספר
קספר מאמר מעולה ומושקע-כל הכבוד
קוניור שמש - נחום