סיפור אהבה אוסטרלי - מקסים ומרגש כאחד

על אהבה, חמלה, חברות ונאמנות.jpg

לפני כשמונה שנים, התנגשה קקדו אוסטרלי במכונית, ושברה את כנפה.
הנהג הביא את התוכי אל וטרינר בפרוור נרנג שבקווינסלנד, שנאלץ לקטוע את הכנף.
אנחנו אימצנו אותה - דבר שהצריך רשיון מרשות הגנים וחיות הבר - והחזקנו אותה בכלוב בחוץ, שם ביקרו אותה לעיתים קרובות תוכי קקדו פראיים.
אחד הדברים שהרשימו אותנו הייתה הדרך שבה נהגה התוכית לדחוף עלי חסה מבעד לסורגי הכלוב, מציעה אוכל למבקרים.

ביום ראשון האחרון, 23 ביולי 2006, היה לה מבקר נוסף.

כמו תמיד, הוא בילה זמן רב בישיבה על הכלוב, שהיה חסין לפריצות.

היו המון דיבורים ודברי שבח הדדיים וסינוץ הנוצות - הבחור צריך להראות במלוא הדרו בזמן החיזור.

נעשה מעניין כשהתוכי התקרב לדלת הכניסה.

הברנש הנבון מצא דרך לפרוץ את הכלוב שהיה סגור ע"י בריח!

הוא פתח את הדלת והרבה בטיפוחים הדדיים והשתתפות במזון - האכלות הדדיות

אווו, זה נעים, עוד קצת בצד הזה, יקירי...

הוא לא היה ביישן, נכנס ויצא מהכלוב מספר פעמים, תוך הקפדה על סידור הנוצות וחזות נאה

הם הזדווגו! אנחנו מצפים להטלה פורייה ולבקיעת גוזלי קקדו יפיפיים (נמשיך לעדכן).

למרות שמאוחר יותר, הגיעו תוכים נוספים, ה"בחור" שלנו ממשיך לבקר יום-יום במסירות ובנאמנות

אנחנו משאירים את הדלת פתוחה במשך היום, אבל גם אם נשכח, זה לא משנה - הקקדו הוא תוכי מאוד חכם.
מכיוון שיש לה רק כנף אחת, היא נשארת בתוך הכלוב, או רק יושבת מעליו.
נחשו מה קרה עכשיו?

בהתחלה נדמה היה שעצבן אותו שהיא לא עפה איתו, והוא היה צורח המון. אבל במהרה הוא הבין שהיא לא יכולה לעוף, אז הוא פשוט נשאר איתה.
בחלוף הזמן היא יותר ויותר יצאה מהכלוב. השניים טיפסו על העצים בחצר. החצר מגודרת כך שהתוכים היו מוגנים מפני הכלבים, אבל כן נאלצנו להבריח מידי פעם את חתולי השכונה. רוב הסיכויים שחתול לא יצליח לגבור על קקדו בעימות הוגן, אבל החתול עלול לארוב לקקדו שישן בלילה על הקרקע.

קקדו בדרך כלל בונה את קינו בתוך בול עץ חלול. אבל הזכר שלנו עבד קשה בחפירת בור מתחת לעצי תפוח. למרות שהנחנו בשבילם בול עץ חלול, הם פשוט התעלמו מאיתנו ומתיבת הקינון שהכנו עבורם. הקן שבנה היה בור עם תעלה קצרה שהובילה אל המקום שבו הטילה את הביצים. ברגע שהוטלו הביצים, הפך הזכר לתוקפני מאוד. אתה לא רוצה להיות בקרבת הקן, כשהזכר שומר עליו. היה קשה לצלם את התמונות הללו, מאחר וממש הייתי צריך לצלם אותן בעודי בורח מנשיכות הזכר.

ערכנו תצפיות על ההתקדמות בתהליך הרבייה במשמרות, על מנת לא להפסיד דבר.
התוכים שמרו על הקן ודגרו על הביצים, שני בני הזוג השתתפו בדגירה כשהם מתחלפים במשמרות.
לאחר כשלושה שבועות בקעו הביצים.
אם תתבונן היטב, תוכל להבחין בפלומה הצהובה של הגוזל בתמונה.

בכל פעם, כשההורים עזבו את הקן, ניצלנו את ההזדמנות והסתכלנו מה קורה עם הגוזלים. אבל עשינו את זה בזריזות, תוך כדי שהאבא רודף אחרינו ואנו נאלצים להימלט מנשיכותיו.