הופעה חיצונית: 
הצבע הכללי אדום בהיר. מהעין ולכיסוי האוזניים העליון נמתח פס רחב וכהה בצבע כחול. על הצדדים כתמים של שחור. סוככות הכנפיים העליונות, הכתפיים, הירכיים ונוצות הזנב המרכזיות שחורות גם כן. מסביב לעין טבער עור צרה ושחורה. העין כתומה-אדומה, הרגליים אפורות כהות והמקור כתום. אין הבדל חיצוני בין הזכר לנקבה. לצעירים גוונים של סגול-שחור ומקור כהה.
מצב בטבע: 
על סף הכחדה
נישה אקולוגית: 
איי מיאוס, מאנים, נומפור, וביאק. כולם ממוקמים במפרץ גילבינק, מערב איריאן. אזור מחייה: איים. מבקר בקביעות במטעי קוקוס. נמנע ממאזורים הרריים ומיוערים שבמרכז האיים.
.
תזונה בשבי: 
- תערובת ללורים המורכבת מאבקנים, פירות, דגני אורז, מולטי-דגנים, סוכר פירות ויוגורט דל-שומן. ניתן להוסיף ביסקוויט או צנים מרוכך לתערובת. מגוון פירות מכל הסוגים, בעיקר ענבים. מעט זרעי חמניה מונטבים. יש לפזר בקביעות על המזון תוספת ויטמינים ומינרלים.
תזונה בטבע: 
– אינה ידועה.
גודל כלוב: 
גדול מאוד (100X100X200)
חברות (החתמה): 
ניתן לחברות
רבייה: 
חד-צורתיות מינית/מונומורפי - אין הבדל חיצוני בין הזכר לנקבה.
בטבע – אינה ידועה. גודל ביצה: 29X23.8 מ"מ. בשבי – מושגת לעיתים נדירות. תוכי זה דורש כלוב תעופה גדול ומרווח. יש לבודד כל זוג בנפרד, שכן הם הופכים להיות מאוד אגרסיביים. גודל תא הטלה: 25X25X35 ס"מ. משך הדגירה הוא 26 יום, ניצוי הגוזלים מתמשך 11 שבועות. יש להפריד את הגוזלים מההורים מוקדם ככל שאפשר, שכן ההורים נוטים לתקוף ולנשוך אותם.
תנאי גידול: 
כלוב תעופה 4X1X2 מטר. טמפרטורה מינימלית - 10°C. תוכי רועש, ועלול להפריע לשכנים.
מידע נוסף: 
בעבר היה נפוץ. כיום נמצא בסכנת הכחדה בעקבות סחר לא חוקי.
בטבע – מחוץ לעונת הרבייה יוצר להקות נודדות קטנות. חברתי ואינו ביישן. נצפה בקרבת כפרים. התעופה מהירה. צעקתו גבוה ומהירה, ומזכירה את צעקתו של לורי הקשת, אך יותר קצרה וחדה. בשבי – תוכי רועש, בעל קול מתכתי ולא נעים. לפעמים צעקותיו ארוכות מאוד. פעיל, אך פסיבי משאר סוגי הלורים האחרים. יכול לתת אמון רב בבעליו. נמצא הרבה זמן על הקרקע. בשנה הראשונה יש להחזיקו בטמפרטורה שמעל המינמלית של 20°C. אח"כ נהיה יותר עמיד בפני קור.