הופעה חיצונית: 
הצבע הכללי הוא ירוק.
ה"כתר" (הראש הקדמי) בצבע שחור. ממתחת ל"כתר" והלחיים עד החזה בצבע אפור וצבע העיניים חום.
קשה להבדיל בין המינים, אך לזכר הראש מעט שחור יותר ובית החזה מעט כחלחל יותר.
נישה אקולוגית: 
מרכז בוליביה, צפון-מערב ארגנטינה ולפעמים גם בצפון צ'ילה., סביבת החיים הטבעית היא באזורים מיוערים וצחיחים (יבשים) בגבעות ו\או בגאיות, אזורים של של עצים וסבכי שיחים צפופים ובאזורים בהם קיימים גידולים חקלאיים..
תזונה בשבי: 
בשבי לספק להם תערובת איכותית של זרעים לפרקיטיים (תוכים קטנים), ניתן לתת להם תערובת לכנרים בתוספת גרעיני חמנייה. בנוסף לתערובת יש לשלב פירות וירקות כמו גזר, תפוח, תירס.
יש גם לספק אבן סידן או סבידה(עצם דינון), וגם יש צורך בנגישות תמידית למים נקיים.
תזונה בטבע: 
התזונה בטבע מבוססת על זרעים, נבטים, פירות וירקות.
גודל כלוב: 
בינוני (60X60X120)
חברות (החתמה): 
ניתן לחברות
רבייה: 
עונת הרבייה היא בסביבות נובמבר. גודל תיבת ההטלה: 17.8X17.8X30.5 (ס"מ). מספר ביצים ממוצע להטלה הוא 6 ביצים (דווח אפילו על 10), שכל ביצה מוטלת יום אחרי יום. זמן הדגירה הוא 24-30 ימים. הניצוי אורך בסביבות ה4.5-6.5שבועות.
תנאי גידול: 
לזן זה כישורי תעופה טובים מאוד, לכן, אם קיימת האפשרות, מומלץ לגדלם בווליר גדול, ואף לשים בו עצים וצמחייה (שאינה רעילה לתוכים) על מנת שיוכלו להכין בהם תאי קינון. יש לספק חומרי לעיסה. מומלץ לספק להם ענפים ופרחים טריים ושאינם רעילים לתוכים (למשל: ערבה, אורן, או אשוח). יש לוודא שהצמחים המוכנסים אינם מרוססים ומומלץ לא לקחתם מאזור בו עוברות מכוניות.
מידע נוסף: 
תוכי זה אינו נפוץ כלל בשבי. עדיף להחזיקו שאורכם כ1.2 מטר לפחות. תוכי קטן, שקט, רגיש ופגיע. "נכנע" בקלות תחת לחץ ומחלות. יוטב לו והוא יעשה יותר מלא חיים כאשר יוחזק בוולייר מרווח עם ציפורים נוספות.
זוהי ציפור חברותית, בדרך כלל נצפית בלהקות קטנות מחוץ לעונת הריבוי. קבוצות גדולות יותר נראות בקרבת מקורות מים.
פעמים רבות תוכים אלו ירדו אל הקרקע, על מנת לאכול עשב, זרעים ופירות שנפלו.
כאן תוכלו להאזין לקולו של התוכי:
http://www.xeno-canto.org/sounds/uploaded/UYGLRGKDEF/2413/12.mp3