הופעה חיצונית: 
רוב הגוף בצבע חום-אפור והראש בצבע אפור כהה. צבע צהוב באזור כנפיים. כאשר הם צעירים צבע העיניים כהה, לכשיתבגרו צבע הקשתית ישתנה לאדום מובהק ובולט. דו-צורתיות מינית: בבגרותם רק לנקבות יש צבע כחול בגב התחתון ובאחוריים. גם לזכרים עשוי להיות צבע כחול באזור זה, אך הוא יהיה פחות נרחב וחלוש (דהוי יותר). הזכרים יאבדו את הצבע הכחול בבגרותם.
נישה אקולוגית: 
זן מקומי בדרום-מערב אפריקה, ממרכז נמיביה ועד דרום-מערב אנגולה.
סביבת המגורים הטבעית היא בסוואנה, באזור עם עצים ו\או עם קרקע מיוערת. יותר נפוץ במקומות שבהם ישנם נהר או נחל. .
תזונה בשבי: 
ההמלצה היא בעיקר כופתיות. תוספות: תערובת זרעים לתוכי בינוני, פירות וירקות טריים, ביצה ועוד (ראו מאמרים על תזונה מאוזנת).
תזונה בטבע: 
משתנה בהתאם לתקופה בשנה, מגוון רחב של צמחים ולעיתים גם סוגי חרקים שונים.
גודל כלוב: 
גדול (80X80X180)
חברות (החתמה): 
ניתן לחברות
רבייה: 
בסביבת החיים הטבעית, הרופליס נוהגים לקנן בבקיעים בעץ, טבעיים או כאלו שנוצרו בידי נקרים וכדומה. עונת הרבייה מתחיל בינואר ונמשכת עד ליוני. בהטלה ממוצעת ישנם 3-5 ביצים, בצבע לבן. האם דוגרת על הביצים בין 24-32 יום. בטבע הגוזלים יעזבו את הקן כ-68 ימים לאחר הבקיעה, אך בשבי יעשו כן בתקופה של 50-51 יום.
תנאי גידול: 
תוכים אלו אהבים מאוד לטפס ולשחק, לכן צריך לספק להם כלוב גדול שיאפשר להם לנוע בחופשיות וכמו כן צעצועים רבים ככל האפשר, על מנת לשעשע אותם צריך לספק. מזון באופן קבוע ומים טריים ונקיים בכל יום. יש להעניק לו יחס רב ולהוציאו תכופות מהכלוב, שכן הוא נקשר מאוד לבעליו ואם לא יקבל יחס ראוי עלול להיכנס לדיכאון. תוכי זה אינו מומלץ לאנשים בעלי זמן מועט או שנעדרים הרבה מהבית.
מידע נוסף: 
נחשב שקט יותר מקרובי משפחתו (מאייר, סנגל, קייפ פארוט, רד בייליד). קריאות הקשר שלהם מתוארות כמונוטוניות, מהירות וחדות. קריאות האזהרה שלהם מתוארות כצווחות, בעלות גובה צליל מתגבר. בדרך כלל הם נקשרים לאדם אחד בלבד והם רכושניים מאוד, כלומר ייתכן מאוד מצב שהוא יתקוף את בני המשפחה האחרים אם יתקרבו אל הבעלים שלו כשהא נוכח. תוכי שלרוב אוהב מגע, ליטופים ויחס. שמו מנציח את החוקר והנטורליסט הגרמני, אדוארד רופלי (Eduard Rüppell). תוחלת החיים הגבוהה ביותר שדווחה בשבי היא: 34.3 שנים.