הופעה חיצונית: 
הצבע הכללי ירוק, והנוצות צבועות במעט שחור בקצותיהן.
צבע הראש משתנה מפרט לפרט, אולם המצח אצלן כולם כחול.
קדמת הכתר, איזור העין ולפעמים כיסויי האוזניים והירכיים – צהובים.
הלחיים התחתונות והסנטר ירוקים, כחולים או צהובים.
עיקול הכנף אדום, לפעמים עם פיזור של נוצות צהובות, וקצה הכנף צהוב-ירוק.
נוצות הכנף והנוצות הסוככות אותן בעלות קצוות כחולים-סגולים. לחמש הנוצות החיצוניות מראה אדמדם.
הזנב ירוק עם קצוות ירוקים-צהובים. בסיס נוצות הזנב הקיצוניות אדום.
מסביב לעין טבעת עור בצבע אפור עד לבן.
המקור אפור כהה. העיניים כתומות והרגליים אפורות.
לצעירים צבעים דהויים יותר, עם פחות כחול וצהוב על הראש. העיניים כהות.
מגוון צבעים שונים בין פרט לפרט.
נישה אקולוגית: 
מוצא: אמריקה הדרומית – מזרח ברזיל. .
תזונה בשבי: 
תערובת זרעי חריע, חיטה, שיבולת שועל, מזון יונים, חשיש, כוסמת.
זרעי חמנייה מונבטים, מעט צנוברים.
מגוון פירות וירקות, תירס חצי בשל (תירס צעיר), ורד הבר, מזונות ירוקים.
דרושה תוספת מינרלים קבועה.
תזונה בטבע: 
פירות, גרגירים (פירות יער), זרעים, אגוזים, פרחים וניצנים.
אילוף: 
ניתן לאילוף בקלות
גודל כלוב: 
גדול (80X80X180)
חברות (החתמה): 
ניתן לחברות בקלות
רבייה: 
זהו תוכי מונוגאמי – בוחר ונשאר עם בן-זוג אחד לכל החיים.
בטבע –
עונת הרבייה היא בין אוקטובר למרץ. מקננים בעצים בוגרים ומיוסדים. מקננים באותו הקן כל שנה.
גודל ביצה: 38.1X29.6 מ"מ.
מגיעים לבגרות מינית בגיל 3-5 שנים.
בשבי -
מושגת רבייה בקביעות.
יש לבודד את הזוג, הכי טוב קצת לפני אפריל – החודש שבו מתחילה עונת הרבייה.
ניתן גם להרבות אותם בתוך הבית עם רוצים להרבותם בחורף.
יש לשמור על טמפ' של 20C לזירוז הרבייה.
3-4 ביצים בתטולה, לפעמים אפילו 5.
משך הדגירה 26 יום.
ניצוי הגוזלים לאחר 60 יום.
גודל תא הטלה – 30X30X80 ס"מ.
תנאי גידול: 
תנאי גידול מומלצים: כלוב תעופה 4X1.5X2 מטר עם גגון מתוכנן 1X1.5X2 מטר.
מומלץ להשתמש ברשת ממתכת.
להחזיק בטמפ' לא נמוכה מ - 5°C.
מידע נוסף: 
תוחלת חיים: 60-80 שנה.
אזור מחייה: יערות, חורשות דקלים, סוואנות פתוחות עם יערות, אזורים מנוקים ומתורבתים עד 1600 מטר.
מצב בטבע: נפוץ, אך במקומות מסוימים עדיין נמצא בסכנת הכחדה בעקבות צייד לא חוקי.
בטבע – חיים בזוגות או להקות קטנות. במהלך היום נצפו כאשר הם אוכלים או נחים בצמרות העצים, אם כי שם הם מאוד שקטים וניתנים לזיהוי רק לפי שאריות האוכל הנופלות על הקרקע. אינם ביישנים ולפעמים אפילו נגישים. אם חשים בסכנה, עפים תוך כדי צווחות רמות. בולטים ורועשים בזמן התעופה. ניתן לזהות את הזוגות בזמן התעופה – הם עפים קרוב אחד לשני. לפעמים להקות גדולות מתאספות לקראת ערב בעצי הקינון. נודדים בהתאם לעונות השנה. מידי פעם ניזונים במטעים וגורמים נזק ניכר למטעים אלה. צעקתם מחוספסת וחזקה. בשבי – מידת הרעש בינונית, בעיקר מוקדם בבוקר ובערב. אינם ביישנים ונותנים אמון במהרה בבעליהם, אולם בזמן ההסתגלות רגישים לזיהומים פטרייתיים. לאחר תקופת ההסתגלות חזקים. אוהבים ללעוס ולהתקלח.
החלוקה לשני תתי המינים נתונה לחלוקי דעות, שכן הצבע הצהוב בעיקול הכנף של צהובת הכנף מופיע לפעמים גם אצל כחולת המצח הרגילה, גם אם לא בעקביות. מגדלים של כחולות מצח נוטים לטעות בזיהוי תת המין, כאשר הם מתייחסים רק להיקף הצבע בעיקול הכנף. מוטציות – לוטינו, כחול עם צבע לבן במקום הצהוב, כחול עם צהוב בהיר במקום צהוב רגיל, קינמון, מנוקד. מוטציות אלה נדירות ביותר אשר מגדלים מעטים הצליחו להשיג. בשנת 1998 בצפון מזרח ברזיל בקעו 3 גוזלי אלבינו.
בעלי יכולת דיבור מעולה.
לתמונות נוספות, ראה כאן: http://www.extremehands.com/tukipedia/article/4167