חיברות

תהליך הַ"חִבְרוּת" (Socializing), הוא תהליך שבו יוצר המגדל קשר אינטימי עם התוכי, שכולל: ליטופים, צעצועים, תשומת-לב, זמן איכות, ומרגיל אותו אל האדם.

בשלב מוקדם בחיו (3-5 ימים) הגוזל הוא נלקח מהוריו הביולוגיים, מוכנס לאומנת/אינקובטור (מכשיר לדגירה מלאכותית של הגוזלים). באומנת שומרים על טמפרטורה ולחות מתאימה וקבועה והמגדל מאכיל אותו בדייסה יעודית לגוזלים ומותאמת לכל סוג תוכי.

האכלת-יד היא רק אחד האמצעים (עם כי השכיח והטוב) שמשמשים אותנו בתהליך הַ"חִבְרוּת".
בהחלט ייתכן מצב שבו המגדל מצהיר בפני הקונה שהגוזלים שלו הם "האכלת-יד" ו"מוחתמים" וכן תוכים אלה לא יחששו להיות בקרבת האדם.
לא אחת, אנו עדים לפרסומים של מגדלים שמצהירים שהגוזלים שלהם "מוחתמים", "האכלת-יד" ובעצם לא עברו תהליך "חִבְרוּת" איכותי. תוכים כאלה, אכן לא יחששוט להימצא בקרבת האדם אך, כאמור הם עלולים לפתח התנהגויות שאינן רצויות.
הדבר קורה לא אחת אצל מגדלים שמאכילים גוזלים רבים בכל עונה (ידוע לי שיש מגדלים שקונים גוזלים בני ימים אחדים, מאכילים ומוכרים אותם כתוכים מחתמים) ואין להם את הפנאי ל"זמן איכות".
אבל אם בנוסף להיות התוכים "מוחתמים" לא יעברו תהליך "חִבְרוּת" איכותי שכולל: ליטופים, צעצועים, תשומת-לב וזמן איכות, סביר להניח שהתוכי לא יהיה חיית מחמד איכותי, שכן הוא עלול לפתח התנהגויות כמו: נשיכות, צרחות וכדומה.

ראה גם כאן: /wiki/1935
וגם כאן: /wiki/4128
וגם כאן: /wiki/4129

מוחתם

• "החתמה", נקרא גם "הטבעה",
• זוהי תופעה בהתנהגות בעלי חיים: תהליך של למידה ייחודית אצל מינים שונים של בעלי-חיים, במשך פרק זמן קצר בצעירותם. ההחתמה מתרחשת בשלבי ההתפתחות הרגישים של בעל החיים, בסמוך לתחילת חייו - תקופה המאופיינת בפתיחות רבה לחידוד.
• החתמה הוא התהליך שבו צאצא נקשר להוריו והם אליו. ההחתמה מתרחשת מיד לאחר בקיעתו או לידתו של הצאצא. תהליך ההחתמה מתבסס על מנגנון תורשתי, המשתנה ממין למין.

מטרת ההחתמה:

•  
  •  היא ליצור קשר בלתי ניתק בין הצאצא להוריו, על מנת שיוכל לאתר את הוריו כדי שיגוננו עליו בתנאי סכנה, וכדי שיזינו אותו עד אשר יהיה לבוגר ויוכל לדאוג לכל מחסורו בתנאים רגילים. ההחתמה יוצרת גם מחויבות של ההורה כלפי הצאצא. מחויבות זו כוללת את הזנתו, שמירתו ולימודו של הצאצא דברים חשובים כגון תעופה ושחייה.
  • עוצמת ההחתמה וחוזקה שונה בין מין למין; בחלק מהמינים, כאשר הפרט מגיע לבגרות ההחתמה מוחלפת בהתנהגות הנורמטיבית למין. אצל מינים רבים ההחתמה נדרשת לבגרות המינית, וכאשר הפרט מחפש בן זוג, הוא מחפש בן זוג מאותו מין אליו הוחתם.

אופן ההחתמה:

• ברגעים הראשונים לאחר הלידה או הבקיעה קיים פרק זמן, השונה בין מין למין, שבו החושים נמצאים במצב של רגישות יתר. במצב זה יש קליטה משופרת של כל הסביבה, דרך מלוא החושים, ובמצב זה מתרחשת, על פי רוב, ההחתמה.
• אפרוחי האווז, למשל, מוחתמים על ידי הראשון ההולך לפניהם. אפרוחי הברכיות מוחתמים על ידי קולות געגוע, תנועה, וגודל גוף מסוים. אצל דגי הסלומון ההחתמה באה לידי ביטוי בהקשרות להרכב המים, כך שאותם דגים יחזרו למקור המים בו הושרצו ע"מ להתרבות בו מאוחר יותר.
• מאפייני ההחתמה "צרובים" באופן גנטי בכל מין. אם מין מסוים מוחתם על ידי ריח, הוא יכיר את הריח הזה כבר מלידתו, ללא כל התנסות פיזית בריח, ובפעם הראשונה שהוא יחוש בריח הזה - הוא יוחתם.
• לאופי החברתי של כל מין יש השפעה על חוזק ההחתמה. בעל חיים המנהל אורח חיים חברותי יושפע מההחתמה יותר מאשר בעל חיים המקיים אורח חיים אינדייווידואליסטי.

החתמה לבני האדם:

• כיוון שהצאצא נולד כ"לוח חלק" ("טאבולה ראסה"), החתמה יכולה להתבצע על ידי כל מי שעונה לקריטריונים הנדרשים על ידי הצאצא - כך, בעלי חיים שנולדו אצל בני האדם רואים, לעתים, את המטפלים שלהם כהוריהם האמיתיים, ובהתבגרם יכולים הם אף לראות בהם בני זוג פוטנציאליים. בגני חיות מתבצעת לעתים קרובות החתמה על ידי אדם, דבר הגורם לכך שקל יהיה לטפל בהם, לעומת זאת זה גורם להם לקשיים בהתרבות ובחיי החברה.
  כך גם לגבי התוכים, תוכים שנלקחו מהקן (או שבקעו במדגרה) בגיל של מספר ימים והואכלו ע"י בני אדם, יהיו מוחתמים.
• התופעה התגלתה בשנות ה-30 על ידי קונראד לורנץ. לורנץ הבחין שאפרוחי האווזים הלכו אחריו מיד לאחר בקיעתם מהביצה, מכיוון שהוא היה היצור הנע הראשון שראו. על מנת ללמד אותם לשחות היה על לורנץ להיכנס למים לפניהם.

מורגל - תוכי מורגל או מְחוּבְרַת

• להבדיל מתוכי מוחתם, תוכי מורגל הוא תוכי שהוריו גידלו אותו עד גמילה ורק אז הוצא מהכלוב והופרד משאר התוכים.
• לא את כל כל הסוגים ניתן להרגיל וגם את אלה שכן, זה כרוך בעבודה קשה והרבה סבלנות.
• תוכי מורגל ילמד לסמוך על בני האדם שאליהם הורגל אבל יפחד מאנשים לא מוכרים.

איך מרגילים תוכון?

• לוקחים תוכון צעיר, הכי טוב לקחת אותו 3 ימים אחרי שהוא עזב את תא ההטלה (אפשר גם בגיל יותר מבוגר).
• גוזרים לו את נוצות התעופה (למי שיודע, ומי שלא יודע - שיבקר אצל מגדל אחר או אצל הוטרינר).
• יושבים על כסא מעלים את התוכי על האצבע ומלטפים אותו. התוכי יהיה קצת לחוץ ויקפוץ לריצפה. ניגשים אליו לאט, בלי לרוץ! ומרימים אותו בעדינות חזרה. כעבור זמן (כשעה) התוכי יהיה מותש ופשוט ישאר לעמוד עליך.
• יש תוכים שכעבור שעה יפסיקו לפחד ויש כאלה שזה יקח להם יום שלם.
• הכי חשוב, לא להכאיב לתוכי בשום צורה ולא להעניש אותו. אם הוא נושך נושפים לו בחוזקה על הפנים והוא יעזוב.

 

איך מרגלים קוקטייל?
קיימים מספר שלבים, המעבר בין שלב לשלב, מתבצע ברגע שהתוכי מרגיש נוח עם השלב הקודם ולא פוחד, יש שלבים שידרשו להם דקות ספורות ויש שיקחו ימים. בנוסף לא תמיד ההרגלה מצליחה.
• לעמוד צמוד לכלוב ולהניח את הידיים על הכלוב, להזיז את היד על הכלוב, במעין ליטוף, ולהתקרב למקום שבו התוכי עומד.
• להכניס את היד לכלוב, ללא ניסיון לגעת בתוכי.
• לנסות לגעת בחזה של התוכי, היד תמיד מגיעה מקדימה.
• לגרום לו, ע"י לחץ על הרגליים לעלות על האצבע, תוך אמירת המילה "עלה". התוכי יעלה אבל מיד יקפוץ, יש לחזור על הפעולה עד שהוא נשאר על האצבע.
• להזיז את היד כשהתוכי על האצבע בתוך הכלוב.
• להוציא את התוכי מהכלוב על האצבע, המעבר בדלת הקטנה מאוד מלחיץ אותם (לא לשכוח להקפיד לסגור את כל הפתחים של הבית).
• הכי חשוב, הכל לאט, בלי תנועות חדות, בלי עונשים, בלי להכאיב לו ועם המון סבלנות.
• רק אחרי שהתוכי התרגל אלייך, יש לקחת אותו לוטרינר של ציפורים שיגזור את נוצות התעופה.

סינוץ

סירוק, טיפול וטיפוח הנוצות.
פעולת סירוק הנוצות והטיפול בהן מכונה "סינוץ" (סידור נוצות). התוכים מסדרים את הנוצות בעזרת המקור והרגליים. תוכים מסוימים מסדרים נוצות האחד לשני (בעיקר מדובר בבני זוג אבל - לא רק!) כאחד מהביטויים לקשרים החברתיים שביניהם. ואכן סינוץ הדדי מתרחש רק בין תוכים החברים באותה קבוצה, ונראה כי התנהגות זו תורמת להפגת מתחים בין חברי הקבוצה.
הסינוץ ההדדי נועד גם כדי להסיר את המעטה שעוטה את הנוצות החדשות באותן מקומות שהתוכי לא יכול להגיע אליהן בעצמו.

פריי-פלייט

שחרור התוכי למעוף חופשי בטבע

• אימוני הפרי-פלייט פשוטים אבל דורשים התמדה.
• עדיף להתחיל עם גוזל גמול או על סף גמילה בתוך חדר סגור ולמשוך את תשומת ליבו עם פרי או מזון מפנק אחר, אט אט להתרחק מהציפור ולנסות לגרות אותה להגיע אלינו ליד לצופר.
• ברגע שהציפור תתפוס את העיקרון יש לחזור עליו בשטח הולך וגדל אבל סגור.
• לאחר מספר חודשי אימון בבית, צריך לעבור לאולם גדול (סגור כמובן) ולאחר שהכל עובר חלק ניתן לנסות במקום פתוח ורחב ידיים ורצוי ללא הפרעות (חוף ים לדוגמא).
• כמובן שתמיד ש סיכוי שבמקום פתוח התוכי יבהל ויברח אולם במקום רחב ידיים יהיה קל להשיגו כמובן בתנאי שיצרנו מערכת אמון בינינו לבין הציפור.
  

רחצה.

תוכים מתרחצים לצרכי רענון מהחום (ולא, כפי שחושבים - למטרת ניקין). אין להכריח תוכי להתקלח אם הוא מפחד מהמים.
קיימות שלוש שיטות מקובלות לרחצה:
א. קערת מים שטוחה בתחתית הכלוב (עומק המים צריך להיות כזה שהתוכי יכול לעמוד בהם - אחרת הוא יטבע).
ב. התזת מים בעזרת מתז  של עציצים (יש להקפיד שאין בבמתז שאריות של כימיקלים וחומרי ניקיון).
ג. הכנסה מתחת לזרם מים במקלחת או הכיור.
כל השיטות טובות באותה מידה ורצוי להרגיל את התוכי לשיטה שנוחה לך ומקובלת על התוכי שלך.