כדי להגיב לתוכן באתר ולהוסיף תוכן משלך עליך להתחבר או להירשם.

שימוש בתיבות קינון

 קינון.jpg

 

שימוש בתיבות קינון- לתנשמות, בזים, דרורים, דוכיפת, שעירים וירגיזים / מוטי צ'רטר
מוטי צ'רטר הוא דוקטורנט חוקר מטעם אוניברסיטת תל אביב והחברה להגנת הטבע ומנהל האתר: www.nestbox.co.il

מלבד מתקני האכלה לציפורים, דרך מצוינת נוספת למשוך ציפורים היא ע"י התקנת תיבות קינון. תיבות הקינון מספקות חלל הדרוש לקינון ומאפשרות צפייה במחזור הרבייה של הציפור. ישנן ציפורים שמקננות בחורי עצים, חורים טבעיים או כאלה שיצרו בעצמם. ציפורים אלו לרוב משתמשות בתיבות קינון מלאכותיות, שמחקות מקומות קינון טבעיים.
תיבת קינון צריכה להיות בנויה כך, שתתאים למין הציפור. בעוד שישנן ציפורים שיקננו כמעט בכל סוג של מקום מספיק מוגן, רובן תעדפנה מקומות שדומים למקומות הקינון הטבעיים, מבחינת גודל החלל. מרבית הציפורים תאכלסנה תיבות בעלות תא יחיד עם פתח אחד, אך ישנן מיני ציפורים שחיות יחד בקבוצות, בתוך כוורת של חללים. אחרות לא יקננו כלל בתוך חלל סגור.

מבחינת עיצוב התיבה, ציפורים מתייחסות לפרמטרים כגון, ביטחון ונוחות, ולא לאסטטיקה חיצונית או טעם אישי. על כן, מימדים נכונים חשובים ביותר כאשר בוחרים תיבת קינון. גובה התיבה, עומקה, קוטר הפתח וגובהו מתחתית התיבה, כולם פרמטרים חשובים לציפור המקננת. פרמטרים נוספים יהיו איוורור, ניקוז, נגישות, קלות תחזוקה והגנה מפני טורפים.
תיבות הקינון המקובלות הן מהסוג הסגור. מבנה פשוט יהיה בעל קירות מכל צדדיו, גג, רצפה ופתח עגול וגדול דיו, שיאפשר לציפור הרצויה להיכנס. פתח הכניסה ימוקם מעל אמצע התיבה, כדי להגן על הגוזלים ממזג האוויר וטורפים. מקל עמידה הממוקם מתחת לפתח התיבה אינו מומלץ, כיוון שטורפים עלולים להיעזר בו כדי להגיע לציפורים שבתיבה.
רוב תיבות הקינון ניתנות לפתיחה מלמעלה, מהחזית, מהצד או מהתחתית, אבל תיבות עם פתח עליון או צדדי מאפשרות נגישות הכי טובה. פתח עליון פחות מפריע לציפור המקננת, בעוד שפתחי חזית וצד יותר נוחים לניקוי וניטור. ישנן תיבות המובאות מאירופה, שאינן ניתנות לפתיחה (הדבר הופך אותן לחד פעמיות), למרות שתיבות אלה בעלות מראה יפה, יש להימנע מהן. נוסף על כך, לעיתים לתיבות אלה אין פתח במימדים המתאימים לציפורים בישראל.

ניתן לתלות תיבות קינון בכל זמן במהלך השנה. תליית התיבה לפני עונת הקינון תיתן לציפורים מרווח זמן מספיק למצוא את התיבה, לבחון אותה ולבסוף אולי גם לבחור בה כביתם. זמן אכלוס התיבה הוא לא דבר שאפשר לחזות מראש, לכן עדיף להציב את התיבה מוקדם ככל האפשר. מניסיוני, תלייה של יותר מתיבה אחת מגדילה את הסיכוי לזכות בקינון.

אצל ציפורים "הגודל כן קובע" בכל מה שקשור לאתרי קינון. המין הגדול והדומיננטי ביותר הוא זה שיצליח לזכות באתר הקינון. בכל רגע נתון, מינים קטנים נמצאים בתחרות עם מינים גדולים מהם. לכן, אם ברצוננו לאכלס מינים קטנים ודומיננטים פחות, כדוגמת הירגזי בתיבה מסויימת, יש צורך להבטיח כי גודל פתח התיבה ימוגן. ניתן לעשות זאת ע"י הצמדת טבעת מתכת, שתמנע את הגדלת החור וכניסת מינים גדולים יותר.
בשנים האחרונות חקרתי אינטראקציות בין מיני ציפורים בתקופת הקינון ומצאתי לא מעט תחרות בניהם: תנשמות מצליחות לגרש בזים וקאקים (מין של עורב), בזים וקאקים מגרשים שעירים (מין של ינשוף קטן) ודוכיפת מגרשות דרורים שמגרשים ירגזים.

ירגזי מצוי

ירגזי מצוי - זכר עם זחל שצד
 מצוי.jpg
 ירגזי וגוזלים שמחכים למזון
 מצוי_1.jpg

ירגזי מצוי הוא ציפור שיר קטנה שנפוצה בכל אירופה וגם בישראל.
הירגזי המצוי בונה את הקן בטבע בחללי עצים, בחורים נטושים של נקרים ובמבנים מעשה ידי-אדם, כמו צינורות, (הירגזי נפוץ כמעט בכל האזורים המיושבים ע"י האדם), בנוסף, ירגזים מקננים בתיבות קינון בשכיחות גבוהה ואף בצפיפות.
למה דווקא תיבות לירגזים?
ראשית, כמו שכבר הזכרתי ירגזים מקננים בשכיחות גבוהה בתיבות שמוצבות להם מראש ובמקומות אקראיים.
שנית, ירגזי היא הציפור הקטנה ביותר שמשתמשת בתיבות קינון. לעיתים קרובות הירגזים מגורשים מאתרי קינון ע"י מינים גדולים מהם, כמו דרורים ונקרים, וגם ע"י מינים פולשים כדוגמת הדררות והמינות, לכן, התחרות במציאת מקום קינון ראוי, לא פשוטה.
כדי לפתות את הירגזים להשתמש בתיבת קינון, יש להבטיח שגודל חור הכניסה יישאר קטן ובקוטר של 28-30 מ"מ לאורך כל תקופת הקינון. דבר זה יעשה ע"י הצמדת טבעת מתכת, שתמנע מנקרים את הגדלת החור, כפי שהזכרתי קודם.
במחקרים שערכנו נמצא כי נקרים איתרו תיבות ללא טבעות מתכת והגדילו את החור של רובן תוך פחות משנה אחת!
בתיבות עם חורים גדולים, שכיחות הקינון של הירגזים ירדה בצורה משמעותית.
לצורך המחקר, אני עובד במשותף עם שי הלוי (רם-און) ואחרים, ומשתמש במאות תיבות קינון לירגזים ו- 50% מהן מאוכלסות מידי שנה!

 מחזור הקינון של הירגזי

תחילה מרפדים ההורים את התיבה בחומר קשה (זרדים) ולאחר מכן בחומר רך יותר (בעיקר בפרוות בע"ח), הנקבה מטילה בממוצע 6-7 ביצים.
אחרי שבועיים בוקעים גוזלים קטנטנים, ערומים ורעבים. שני ההורים מאכילים את הגוזלים בחריצות ואחרי שבועיים נוספים,  הגוזלים מגדלים נוצות ומוכנים לפרוח מהקן.

_2.jpg

דוכיפת ושעיר
דוכיפת, ושעיר (מין של ינשוף קטן) מקננים בחללים סגורים ומשתמשים בתיבות קינון.

דוכיפת                                                    שעיר
 ושעיר.jpg

גובה תליית התיבה עבור דוכיפת ושעיר צריך להיות כ- 3-6 מטר מהקרקע. שניהם לא בונים ומרפדים את התיבה, ולכן יש לספק להם מצע נוח להטלת הביצים (חול/נסורת).
במחקר שאני עורך, זכיתי לראשונה בארץ, בקינון של דוכיפת בתיבות קינון סגורות. למדתי בעקבות כך, מה הם המאפיינים הנדרשים לתיבה עבור כל אחד מהמינים הנ"ל. באיטליה לשם דוגמא, מתוך 16 תיבות המותאמות למינים אלה, שהוצבו בשמורת הטבע "אורבטלו" שמנוהלת על ידי-WWF האיטלקי, על מנת ללמוד אספקטים שונים ברביית השעירים, קיננו בשנים 2002 עד 2008,  5-6 שעירים ו- 7-8 דוכיפת. בישראל התחלנו מחקר דומה בשנה הקודמת (2008) שבו אני אחראי על ההבט המדעי-מחקרי, בעוד שותפי אמיר עזר, אחראי על הפן המעשי. ביחד הצבנו מעל ל- 80 תיבות קינון, במהלך עונת הרבייה. למרות שהצבנו את התיבות מאוחר יחסית, זכינו לשלושה קינונים של שעירים ולשלושה קינונים של דוכיפת.
אנו צופים כי גם בשנים הבאות נוכל לצפות בקינון של מינים אלה בתיבות סגורות, ואף במספרים גדולים יותר.

דוכיפת מקננת בתיבה שהצבנו
 מקננת.jpg

דרור הבית
הציפורים הנפוצות ביותר שמשתמשות בתיבות קינון בישראל, הן דרור הבית.
דרור הבית נפוץ בכל רחבי הארץ, לעיתים לא מקבל התייחסות מיוחדת בעיני חובבי הציפורים, אך חשוב לזכור שאין זה כך בכל מקום בעולם. באירופה (באנגליה בפרט) אוכלוסיית הדרורים בשנים האחרונות בירידה מתמדת.

נקבת דרור בתיבה שהצבנו ע"ג עמוד חשמל
 הבית.jpg

בתיבות שתליתי במשותף עם שי הלוי במסגרת המחקר שלי, אחוז קינון הדרורים גבוה מאוד, בכל שנה. בעונות הקינון בשנים 2008-2009, 87.5% מכלל התיבות המיועדות לדרורים - אוכלסו!
לדרורים ארבעה מחזורי קינון בעונת רבייה, בניגוד לציפורים אחרות. שלא כמו רוב הציפורים, לדרורים העדפה מועטה במיקום התיבה, למעשה התיבה יכולה להיות ממוקמת כמעט בכל מקום, על בניינים בערים, על גבי עמודים וכיו"ב. 
אני ממליץ לתלות תיבת קינון לדרורים בקרבת הבית ולהנות מהטבע העירוני במרחק נגיעה. בנוסף, דרורים אוהבים מאוד להשתמש מתקני האכלה, ומבקרים אותם בתדירות גבוהה!


בזים ותנשמות – שימוש בהדברה ביולוגית
תנשמות ובזים הן האוייב האולטימטיבי למכרסמים.
שימוש מוצלח בתיבות קינון נעשה בישראל כבר משנת 1983, ידוע כי בעולם השימוש בתיבות קינון לתנשמות התחיל עוד קודם, כדי להגדיל את מספרן בטבע, וגם הוא נחל הצלחה.
למה בכלל צריך פרויקט שכזה?
ענף החקלאות סובל רבות מנזקי מכרסמים (נברנים, עכברים,מריונים וכו'), למזיקים אלה יכולת ריבוי מרשימה, וללא טיפול מתאים הם מסוגלים לכלות שדות שלמים תוך זמן קצר. בפרויקט אנו משתמשים ביכולות הטבעיות של טורפים מקומיים ויציבים. העופות שנבחרו לפרויקט הם: התנשמת הלבנה והבז המצוי.  תנשמות שייכות לסדרת דורסי הלילה ואילו הבזים שייכים לסדרת דורסי היום, לשני מינים אלה שעות פעילות שונות, ובכך נוצר לחץ טריפה מתמיד במשך כל שעות היממה. בנוסף, תנשמות ובזים מקננים בשכיחות גבוהה יחסית בתיבות קינון ובקרבת האדם. הפרויקט הוא יוזמה משותפת של אוניברסיטת תל אביב, החברה להגנת הטבע, מרכז הצפרות הישראלי, משרד החקלאות, והמשרד להגנת הסביבה.

נקבת בז מצוי
 מצוי.jpg

ההדברה הביולוגית בעזרת תנשמות ובזים כמדבירים בחקלאות מבוססת על תוספת של מספר רב של תיבות קינון באזורים חקלאיים, בצפיפות גבוהה והורדה בשימוש ברעלים. העופות הדורסים נפגעים מדי שנה מהרעלות, כתוצאה מטריפת מזון מורעל ("הרעלה משנית"). שלושת הפעולות שהזכרתי, מייצרים סביבה ידידותית עבור העופות דורסים.
בארץ פרויקט מחקרי מוביל הידוע בשם: "תנשמות ובזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות" - שאני הרכז המדעי שלו. לצורך כך, באחריותי 1600 תיבות של תנשמות ובזים, הפזורות ברחבי הארץ.

 פרחונים של תנשמת לבנה, שקיננה בארגז תחמושת ישן

פרחון (Fledgling): הוא שלב בחיי ציפורים צעירות כשנוצותיהן ושרירי כנפיהן התפתחו די הצורך לתעופה, ופרחו מהקן, אולם עדיין תלויים בטיפול הוריהם לצורך תזונה והישרדות.

_גוזלים.jpg

במחקר אנו מנסים ללמוד על הביולוגיה של תנשמות ובזים המקננים בתיבות קינון לצרכי חקלאות ויעילותם בהדברת מכרסמים והבקרה על אוכלוסייתם.
בימים האחרונים עלה לאוויר שידור חי ממצלמה שהותקנה בתיבת תנשמות בקיבוץ טירת צבי:
http://video.tau.ac.il/General/birds/
תנשמות ובזים לא בונים קנים בעצמם אלא משתמשים בחללים קיימים. באזורים חקלאיים מזונם מצוי בשפע (מכרסמים), אך אתרי הקינון מוגבלים. הצבת תיבות קינון מאפשרת לתנשמות ובזים לקנן במקומות אלה, בהם נוכחותם חשובה.

בשלב הראשוני הפרויקט התחיל בשדות האורגניים של קיבוץ שדה אליהו, ולאחר מכן עברנו לשדות שאינם אורגניים, בעקבות הפרויקט חקלאים נוספים החלו להציב תיבות קינון באזורים נוספים ברחבי הארץ. תיבות קינון לתנשמות הוסיפו בעיקר באזורי חקלאות, בכדי לא להשמיד את הטורפים המקומיים ולמנוע שינוי של האקולוגיה ובתי גידול הטבעיים.
היתרונות הבולטים של המעבר לשימוש בתנשמות ובזים כמדברים הוא השימוש המופחת ברעלים. בנוסף, היום ניתן לראות באופן ברור שחיות בר שהזיקו לחקלאות בעבר, כמעט ואינן נראות בשטח.
כרגע יש בערך 1600 תיבות קינון של תנשמות בישראל, לאור ההצלחה בשימוש בהן, הן עבור החקלאים והן בהגנה על המינים המקומיים, אני מאמין כי הפרויקט יתרחב למקומות נוספים בעתיד.

לתשומת ליבכם:
למרות שכל מי שרק חפץ יכול לתלות תיבת קינון, אך ברגע שציפור בוחרת בתיבה להיות לה לבית היא מוגנת ע"פ חוק ואסור להפריע לה. יתר על כן, חל איסור מוחלט על שימוש בתיבות קינון באזורים טבעיים (כדוגמת שמורות טבע שלא הופרעו ע"י אדם), ובמקומות בהם ללא תיבות לא היה קינון מלכתחילה.
תודות: תודה לענת צ'רטר, קובי מירום, ואודליה זיו על הערכה.
למידע נוסף ורכישת תיבות קינון ממוטי צ'רטר לחצו כאן: http://www.nestbox.co.il
לחברי הפורום תנתן הנחה של 5% על מגוון המוצרים באתר (נא לציין בטופס שהופנתם מ Tukipedia).