Tukipedia

סטרסס (דְּחָק) ומניעת מחלות בתרנגלות / בני סרור (הקרנף2)

דְּחָק, סטרס, נובע מכל גורם חיצוני או פנימי המביא לשינוי באיזון הפנימי, הומוסטאזיס.
הדחק עלול לנבוע מסיבות פיזיות או פסיכולוגיות ועלול להתבטא במגוון מדדים פיזיולוגים כשהחשוב ביותר הוא דיכוייה של המערכה החיסונית (בזמן דחק מופרשים הורמונים סטרואידים שונים, הנקראים הורמוני סטרסס, שהעיקרי שבהם הוא קורטיזון המדכא את הפעילות התקינה של המערכה החיסונית, ולכן כשאתם סובלים מדלקת כרונית, שהיא בעצם פעילות יתר של הזרוע התאית, של המערכה החיסונית, הרופא רושם לכם קורטיזון וסטרואידים אחרים כדי לרפא את הדלקת!).
העניין הזה של מניעת סטרסס הוא אחד הנדבכים החשובים שלכם במניעת מגוון מחלות הפוגעות בלהקה.
ברצוני לדון הפעם בעיקר במחלה הנוראית ביותר, לדעתי, שעלולה לפגוע בלהקה והיא מחלת מארק, Marek's disease.
מחלת מארק היא מחלה וירלית שנגרמת על ידי וירוס ששייך לנגיפי ההרפס (בן משפחה של ההרפס סימפלקס 1 הגורם לפצעים בשפתיים ובעיניים בבני אדם ולעיתים גם יכול לגרום לאנצפליטיס קטלני במידה ומסתננן למוח, הרפס סיפלקס 2 הגורם למחלת מין והרפס זוסטר הגורם לאבעבועות רוח ולשלבקת חוגרת בבני אדם). הוירוס הזה מכיל מספר זנים הגורמים לפגיעה קשה ביותר בעופות. הם מסתננים למערכת הלימפה, לכבד, לריאות, לכליות וגורמים לגידולים סרטניים שונים, הם עלולים להסתנן לעיניים ולגרום לעיוורון (גם ההרפס סימפלקס 1 באדם עלול לגרום לעיוורון!), הם גם עלולים לפגוע במערכת העצבים ולגרום לשיתוק של כנף ורגל בצד אחד של הגוף, הם מגיעים לעור ולזקיקי הנוצות ומשם הם מופרשים לאויר במיליארדים בכל יום!
הוירוס הזה נישא באויר ויכול להיות מועבר גם למרחקים של מעל למאה קילומטרים ממקום ההפרשה שלו! הוירוס יכול לשרוד בסביבה עד לשנה ללא נשא ובטמפרטורות נמוכות, גם יותר! ואין שום טיפול יעיל במחלה.
ישנם מספר חיסונים אך גם הם אינם יעילים באופן מוחלט, גם בשל השינויים המהירים שהוירוס הזה עובר וגם בשל העובדה שהם אינם זמינים כל כך למגדלים פרטיים כמונו בגלל סיבות של איחסון וכדומה. בפועל הוירוס הזה נמצא בכל הארץ ואין כמעט מקום שחסין ממנו.

אם כך מה עושים?
הדרך הטובה ביותר להקטין את התחלואה מהוירוס הזה היא פשוט לגרום אושר לתרנגולות שלכם!
מה פירוש אושר? - המשיכו לקרוא!
מתברר שהוירוס הזה פוגע בעיקר בפרגיות בגילאים שבין- 12-28 שבועות ובעיקר לקראת הכניסה להטלה (הטלה=סטרסס!) וגם בעופות בוגרים שסובלים מחשיפה לסטרסס ממושך.
עופות יכולים להיות נשאים של הוירוס מבלי שבכלל יסבלו משום נזק או סימפטום כל שהוא, מצב זה זהה להרפס 1 הפוגע בבני אדם. (כמעט מאה אחוזים מהאוכלסיה האנושית נושאים את הנגיף אבל רק בכ- 25%-33% הוא לעיתים מתפרץ בשפתיים לאחר חשיפה לשמש (=סטרסס!) או מחלת חום (מחלה=סטרסס!) המשותף לכל מה שאמרתי הוא שנגיפי ההרפס ככלל, ונגיף המארק בפרט מתפרצים וגורמים לתחלואה בעיקר לאחר חשיפה לסטרסס, המדכא את המערכה החיסונית ומאפשר לנגיף להתפרץ! אלמלא הסטרסס, הוירוס לא יתפרץ וישאר רדום ללא נזק ותחלואה.

אם כך מהו סטרסס אצל תרנגולות?
הגורמים העיקריים לסטרסס בתרנגולים הם אלה:

• צפיפות גדולה.
• משטר מזון ומים לא קבוע.
• הכנסה תכופה של פרטים חדשים ושינוי סדר הנקירה של הלהקה.
• להקה רב גילית דבר המביא לבריונות ומניעת גישה לאוכל ומים של הגדולות על הצעירות
• חשיפה מסיבית לטפילים חיצוניים.
• שינוי לולים תכוף.
• נוכחות של חיות מחמד כגון כלבים הרודפים אחרי התרנגולות.
• ילדים קטנים שרודפים אחרי התרנגולות לפרקי זמן ארוכים.
• טמפרטורות קיצוניות.
• וככלל כל דבר שמבהיל את התרנגולות למשך זמן ארוך.

לכן אם תשתדלו לצמצם את גורמי הסטרסס אצלכם בלהקה, ותנסו לשמור על משק סגור וסדר יום קבוע, האכילו אותן במזון הכי משובח שאתם יכולים לתת, תנו להן גישה חופשית למים נקיים ומשובחים, הרחיקו חיות מחמד וילדים מציקים.
כך תוכלו למנוע סבל רב מהתרנגולות האהובות שלכם!

זכרו ללמוד בכל יום משהו חדש!
הקרנף!