כיוון שהצאצא נולד כ"טאבולה ראסה" (טאבולה ראסה = הרעיון שנולדים ללא מידע פנימי או נרכש אלא כ"לוח חלק". הידע האינדיווידואלי נצבר כחלק מנסיון החיים ומתפיסת העולם דרך החושים), החתמה יכולה להתבצע על ידי כל מי שעונה לקריטריונים הנדרשים על-ידי הצאצא - כך, בעלי חיים שנולדו אצל בני האדם רואים, לעתים, את המטפלים שלהם כהוריהם האמיתיים, ובהתבגרם יכולים הם אף לראות בהם בני זוג פוטנציאליים. בהאכלת-יד בעצם מתבצעת החתמה על ידי אדם, דבר הגורם לכך שקל יהיה לטפל בהם, ומקל על ההתרבות משום שאינם חוששים מנוכחותו של האדם.
התופעה התגלתה בשנות ה-30 על ידי קונראד לורנץ. לורנץ הבחין שאפרוחי האווזים הלכו אחריו מיד לאחר בקיעתם מהביצה, מכיוון שהיה היצור הנע הראשון שראו. על מנת ללמד אותם לשחות היה על לורנץ להיכנס למים לפניהם.