משפחת הלורים מנקודת המבט שלי / יהלי זוהר_יהלי
אני לא יודעת מהו סוג המאמר, מכיוון שכוונתי שהוא יעסוק בכמה נושאים, אך הנושא הכללי הוא נושא הלורים.
מעטים הם המגדלים, שמגדלים ומרבים את הלורי, מכיוון שהם שונים מעט מיתר משפחות התוכים:
אני רוצה, מניסיון אישי עם הלורים, לנפץ את המקובלות האלה ולטעון שהן לא נכונות או לפחות שהן מוגזמות, ולאמר שהטיפול בלורי אינו טיפול קשה כל כך, לפחות לפי השקפתי וההסתכלות שלי על קבוצת התוכים המקסימה הזו.
אני מגדלת בבית שלי 2 לורים, ומתכננת בעתיד לגדל לורים נוספים מסוגים שונים.
הלורים שלי הם לורי קשת ולורי סווינסון, מדובר בזכר (קשת) ונקבה (סווינסון), הזכר בוגר ומדבר, והנקבה - צעירה.
אז, אני רוצה קצת לספר לכם בעזרת תמונות, על מהלך הגידול שלהם (יש לציין שכל התמונות במאמר מקוריות וצולמו על ידי):
לאחרונה קראתי מאמר שפורסם במקום אחר, שבו הראו דייסה שלא הכרתי - דייסת פירות.
הלכתי להום סנטר, רכשתי בלנדר, וניסיתי להכין את הדייסה.
מצרכים:
אפשר להוסיף/להחסיר מצרכים נוספים לפי מה שיש במקרר, הכי חשוב שיהיה אבקה ללורים, דבש בלנדר וכמובן מספר פירות מהמותרים.
(כמו כן אסור לערבב בבלנדר פירות מקבוצת המזונות האסורים, לדוגמא, עגבניה, אבוקדו, שוקולד, תפוח אדמה וכו')
אני גם ממליצה לא להוסיף ירקות, המטרה היא להגיע לדייסה מתוקה וטעימה שדומה לתזונה בטבע - כך שירקות רצוי לא להכניס,
אופן ההכנה:
אסור בשום אופן להגיש דייסה זו לציפור (תוכי) שאינומסוג " לורי"
בסופו של דבר כך אמורה להראות הדייסה:
כלובים
הלורים הינם תוכים פעילים ביותר, ולכן צריכים כלוב גדול מאוד, שיש בו צעצועים ומשחקים רבים, בתוך הכלוב, ומחוץ לכלוב (אצלי,יש להם גם סטנד).
הלורים שלי נמצאים בשני כלובים נפרדים - כלוב אחד מעל הכלוב השני, ושני הכלובים בגדלים דומים, שניהם -גבוהים.
לורים אוהבים לטפס, לקפץ ולשחק, לכן כלוב גבוה הוא המושלם עבורם, מאפשר להם אפשרויות טיפוס קלות ונוחות, מרחב עבור הצעצועים, ובכלל, מקום מרווח.
למרות שברצוני שהלורים שלי יתגורר כזוג, אני עדיין לא מסוגלת לתת להם להיות ביחד בכלוב, היות והזכר עלול להיות מעט תוקפני בתוך הכלוב, לכן הכלובים אחד מעל השני, כדי שיוכלו לתקשר בינהם ובעצם להמשיך את תהליך החיבור, שהם מוגנים אחד מהשני -עד שיתרגלו.
להלן מספר צעצועים שאני ממליצה עבור לורים (התמונות הינם מהאתר Avian Fashions - Israel)
אז לאחר שהסברתי מעט על הכלוב המתאים ללורים ועל הכנת המזון שלהם (שלי, אישית גורם הנאה), נעבור לחלק הכמעט אחרון במאמר -
הלשלשת
קיימים מספר מיתוסים על הלשלשת של הלורים, אני באה קצת לרכך את כל הבאלגן שנוצר סביב כך ולהגיד שהכל באופן יחסי!
אני מעדיפה לנקות לשלשלת של לורים מאשר של אמזונה/קקדו/גאקו וכדומה.
הלשלשת של הלורים אומנם נוזלית ואינה מוצקה, זה בהתאם למה שהם אוכלים, תתן ללורים דייסה יצא להם לשלשת נוזלית, תיתן כופתיות היא תצא מגובשת יותר.
יש לציין, שכאשר אני אומרת כופתיות, אני לא מתכוונת לכופתיות שרובנו מכירים, אני מתכוונת לכופתיות המיוחדות ללורים, שנראות כך:
אולם קשה להשיג אותם ולא בכל מקום יש אותם.
אצלי בכלובים של הלורים יש "מסגרת" פלסטיק שבעצם מונעת מהלכלוך לצאת החוצה, וישנם גם גגונים קטנים מעל כלי האוכל שמונעים כניסה של לשלשת לאזור האוכל/מים.
יכולת הדיבור
נושא אחרון במאמר הוא נושא הדיבור והחיבורת, שכעת יסוכם במספר שורות.
יכולת הדיבור של הלורים בינונית ולא רעה בכלל, הזכרים מדברים טוב יותר, שוקי אצלנו יודע מעל 50 מילים, חלק מהם באופן קבוע, חלק לעיתים רחוקות יותר, וחלק הוא לומד ואומר באותו רגע ואחרי זה שוכח.
אך אי אפשר להגיד שאין להם יכולת דיבור, דוקא נוכחתח לדעת שהיא קיימת ואפילו - דיי טובה.
בקשר לחיברת של הלורים, הלורים אוהבים מאוד ידיים, ורוצים הרבה לשחק בהם, לפעמים הם יכולים לשחק תוך כדי נשיכות - אל תבהלו, הם לא מתכוונים להכאיב, כך הם משחקים.
אני לא מכירה לורי שלא אוהב להתקלח, בין אם זה דוש ובין עם זה בכלי.
להלן סרטון של הנקבה שלי מתקלחת (יש לציין שהכלי בסרטון קטן ובהתחלה המטרה הייתה לשתייה ולא למקלחת של התוכים, אבל היא כל כך רצתה... )
אז כן זה נגמר, עדכונים נוספים של הזוג יהיו על גבי הפורום, כמו כן אשתדל לכתוב מאמר מפורט של אופן הכנת דייסת הפירות, שיכלול תמונות של כל תהליך ההכנה וכמובן האכילה.
הינה כמה תמונות מהתקופה האחרונה.