פרישת כנפיים - "מי גבר" / גיא גבאי_GuyG
לפני הכל כמה נקודות מאוד חשובות!
חשוב להבין שכל תוכי מתקדם בקצב שונה. זה תלוי בסוג התוכי, רמת החברות שלו ובעיקר בגילו.
אם תוכי לא יראה נכונות ללמוד - אל תכריחו אותו כי זה יעלה לכם בקשר שלו והבריאות הנפשית שלו, הוא עלול לפתח תוקפנות נגדכם.
דבר נוסף, מאוד חשוב לזכור כי בתרגיל הזה התוכי משקיע מאמץ גדול - נא לא להכביד עליו עוד יותר!
תבינו שאתם מבקשים ממנו להרים ולהוריד את הכנפיים פעם אחר פעם, מהר מאוד זה הופך למתיש (כמו שאתם תרימו את הידיים ל-5 שניות ותורידו אותם הרבה פעמים ברצף) אז לא לעשות יותר מ- 10-15 פעמים ברצף.
אם אתם מרגישים שהתוכי מתנגד, דעו שנמאס לו והוא איבד את הסבלנו, לא להמשיך יותר.
ניתן להסתפק באימון אחד ביום, וזאת כדי שהתוכי יתיחס לתרגיל כ"משחק" משעשע ומהנה ולא - כמטלה מכבידה.
"מי גבר" הוא התרגיל המתקדם בסדרת התרגילים הפשוטים, כלומר, זהו אמנם לא תרגיל מסובך אך הוא דורש מגע באזור עדין בגופו של התוכי, אזור שהוא לא מסכים שנגע בו כ"כ בקלות ולכן הוא קצת יותר קשה מתרגיל "מטרה", "סיבוב" ו- "שלום" (שבהם יש מגע קל, בסיסי ולא מאיים).
זו השיטה שלי (שלב מקדים) לכל מי שהתוכי שלו ינשך או יתנגד כאשר ננסה להרים לו את הכנפיים:
טיפים
אם התוכי לא מצליח ואתם רואים שהוא מתחיל להשתעמם ניתן לעצור ולעשות כמה תרגילים שהוא כן יודע.
חשוב לא להתייחס אם הוא עושה דברים אחרים (כמו "שלום") ולהמשיך כרגיל, במידה וזה מפריע, להתעלם ממנו לכמה שניות.
אם אתם "מחביאים" את הצ'ופר ביד שימו לב שהתוכי לא מרכין את הראש במטרה להוציא מכם את הצ'ופר.
עלול להיווצר מצב שהוא יתרגל להיות עם ראש מורכן בזמן שהוא עושה את התרגיל.
במקרה שנוצר מצב כזה, יש לדאוג לייצב לו את הראש ע"י הצבת האגודלים מתחת ל"סנטר" של התוכי בזמן שמקרבים את האצבעות לכנפיים ובכך למנוע ממנו להרכין את הראש (זה קרה לבחור מהסרטון והוא מדבר על כך
בדקה 7:52).
כשהתוכי מצליח לפעמים מעבר למצופה ממנו עדיף לתת לו "סופר צ'ופר" ולהראות התלהבות, זה יכול לעזור פלאים ולזרז את תהליך הלימוד.
מיני אימונים - אם נראה שלימוד התרגיל מתארך מעבר לכמה ימים אפשר בהחלט לעשות "מיני אימונים" באמצע היום עם סופר צ'ופרים - חתיכות פרי שהתוכי ממש אוהב.
מדובר באימון של 2-3 חזרות ולא יותר.
בסרטון רואים ששלב א' (דקה 1:37) הוא להביא את שתי האצבעות מקדמת הגוף ולא מתחת לגוף ולהרים לו את הכנפיים. כעת אפשר לעשות זאת כשהתוכי כבר מבין שלא תפגעו בו בגלל ההרגלה שעבדנו עליה בשלב המקדים.
מטרת השלב הזה היא שהתוכי יתחיל להבין שכשאשר אתם מקרבים את האצבעות, זה אומר שאתם מצפים ממנו להרים את הכנפיים.
אתם תראו זאת בכך שהתוכי ירים אתכם את הכנפיים ולא ינסה לסגור אותן וכמובן בכך שלא תהיה לו בעייה עם זה שמרימים לו אותן מקדמת הגוף.
שלב ב' (דקה 7:07) מתחיל כשהתוכי מראה נכונות והבנה בהליך פתיחת הכנפיים בכך שאתם פחות מעורבים בפתיחתן.
אתם תראו זאת בכך שכאשר תשימו את האצבעות מתחת לכנף ותתחילו להרים אותן הוא כבר ימשיך לבד.
כאן מתחילים להקפיד שהוא ייפתח אותן עד הסוף ע"י השארת/הצבת האצבעות ברגע שהוא מרים את הכנפיים עד הסוף ולתת לתוכי לחכות (חצי שנייה עד שנייה) בפוזיציה הזאת עד לשמיעת הקליקר לפניי שהוא מוריד אותן.
שלב ג' (דקה 8:34) הוא להוסיף את הפקודה הויזואלית(יד אחת בצורת קרניים) לפקודה הקולית. מתחילים אותו רק כששלב ב' אכן נלמד כהלכה(התוכי פותח לבד את הכנפיים ומשאיר אותן עד לשמיעת הקליקר) וכל מה שנותר הוא להחליף את שתיי הידיים ביד אחת והגעה למצב שמתערבים כמה שפחות בהרמת הכנפיים.
כמובן שבתחלת הכנסת הפקודה ייתכן שתצטרכו לעזור לו ע"י הרמת הכנפיים ולעשות פעם אחת את צורת הקרניים ופעם אחת להשתמש בשתי הידיים כמו בשלבים הקודמים. התוכי לומד כרגע את הפקודה וזה לגיטימי שהוא יצטרך מעט עזרה בהבנת הרצון שלכם, אז היו סבלנים - זה לא אמור לקחת יותר מאימון אחד או שניים.
שלב ד' ואחרון (דקה 10:52) מתחיל כשהתוכי כבר מכיר את הפקודה הוויזואלית החדשה אך פותח את הכנפיים רק כשה"קרניים" ממש צמודות לגוף שלו, עוזרות לו.
מכאן ואילך תהליך הלימוד הוא רק להמשיך באותה הדרך עד שהתוכי מרים את הכנפיים כשהוא רואה את היד ושומע אתכם אומרים "מי גבר" (או מה שבא לכם - רק שיהיה ברור ולא מסובך) ואז פשוט תתחילו לנסות להגדיל את המרחק של היד מהתוכי.
אפשר לראות לדוגמא שבדקה 12:30 עברו שבועיים מאז שהבחור התחיל ללמד את התוכי את התרגיל, ראו את ההתקדמות שלו והבינו שמדובר לפעמים בתהליך (בדקה 13:00 אפשר לראות שהתוכי שלו לא מזהה את הפקודה ממרחק גדול יחסית) ארוך יחסית ולא כל תוכי לומד את זה בימים ספורים.
ברגע שהתוכי מרים את הכנפיים כשהיד במרחק של 15-25 ס"מ זה אומר שהוא יודע את התרגיל בצורה מצויינת. אישית, לא התעניינתי להמשיך וללמד אותו לפתוח אותן לגמרי פשוט כי זה נראה לי פחות יפה, במיוחד אם גזרנו לתוכי את נוצות התעופה.