Tukipedia

האכלת גוזלים באופן ידני, גמילה ותחילת תהליך החברות

• מה בעצם משמעות המושג "האכלת-יד?
• איזה ציוד יש להכין מראש, לפני שמתחילים להאכיל גוזל באופן ידני?
• איך מאכילים ידנית מבלי לעשות טעויות פטליות שעלולות להמית את הגוזל?

משמעות המושג "תוכי האכלת-יד"
זהו תוכי שבהיותו גוזל נלקח מהוריו והואכל ע"י האדם.
או לחלופין בקע במדגרה וגודל ע"י המגדל שלו ששימש בעצם כתחליף להוריו הביולוגיים והטביע בו את חותמו בתהליך החברות.

מהו הציוד שתדרש להכין לפני שתתחיל להאכיל את הגוזל?
עליך לדאוג שכל הציוד הנדרש, להאכלת הגוזלים, אכן נמצא ברשותך.
תתחיל להכין את הציוד ותתכונן, מרגע הטלת הביצים ותחילת תהליך הדגירה או כחודש ימים לפני שאתה לוקח את הגוזל.
מהו הציוד הנדרש?

1. אומנת.
2. אבקה להכנת דייסה.
3. מד טמפרטורה.
4. נייר סופג.
5. מזרקים חד פעמיים.
6. חומרי חיטוי.
7. מאזניים.
8. תה קמומיל.
9. ניסטטין.
10. אבקה לעצירת דימומים.

האומנת האומנת היא סוג של אינקובטור ששומר על הטמפרטורה הרצוייה בהתאם לגיל הגוזל עלידיי ויסות חום, שמבוקר ע"י בקר דגיטלי. (חשוב להריץ את האומנת לבדיקה תקינה לפחות 24 שעות לפני הכנסת גוזלים לתוכה). זהו בעצם האביזר הגדול והיקר ביותר שתצטרך לרכוש. ניתן להוזיל את העלויות ע"י רכישת האביזרים בנפרד ובניית גוף האומנת בעצמך.
דייסה להאכלה  קיימים בשוק,  מגוון רחב של נוסחאות (פורמולות) להכנה דייסה, במיוחד לצורכי הגדילה וההתפתחות של הגוזל. להלהן החברות הידועות והנפוצות יותר בארץ: קייטי, וורסללגה, זופרים, האגן, פסיטקוס ועוד. יש לוודא שהפורמולה שברשותינו מתאימה לסוג הגוזל שאנו רוצים להאכיל. למשל, אם אתה מאכיל גוזל של קוקטיל, אל תשתמש בפורמולה שמתאימה לגוזל של ארה וכדומה.
מד חום ישנם שני סוגי מד חום שנדרשים כאשר מאכילים גוזלים באופן ידני ושיהיו בהשג יד. מד חום למדידת טמפרטורת הדייסה לאחר הכנה. מד חום למדידת הטמפרטורה בתוך האומנת - רגילים (כספית או כוהל) או דיגיטלים.
מזרקים, פיפטה או טפי (טפטפת) להאכלת הגוזל בדייסה, בד"כ אנחנו משתמשים, במזרק חד פעמי. יש מגדלים שבמקום במזרק משתמשים בכפית מכופפת בצורה מיוחדת או במזרקים רב פעמיים הכוללים קנולית.
חומרי חיטוי אנחנו משתמשים בחומרי החיטוי על מנת לחטא את המזרקים הרב פעמיים או כל ציוד אחר שבא במגע עם הגוזלים. מעת לעת, חובה לחטא את האומנת על מנת למנוע הצטברות חיידקים ובקטריות ולשמירה על רמת נקיון וחיטוי מקסימלי. הוראות שימוש: יש להקפיד על הוראות השימוש של היצרן. בכללי - לאחר ניקוי ושטיפה, הרטב או רסס את המשטח המטופל בתמיסת החיטוי ואל תנגב. לחיטוי משטחים, ציוד ומכשירים שבאים במגע עם מזון  יש להכין תמיסה בריכוז של 2.5-5 מ"ל לכל 10 ליטר מים. לאחר השימוש יש לשטוף היטב במים באיכות מי שתיה.
מאזניים אנחנו משתמשים במאזניים על מנת לשקול את הגוזל מידי יום ולוודא שהתפתחות שלו תקינה. בתקופת ההאכלה, הגוזל אמור לעלות במשקל מידיי יום. צריך לשקול את הגוזל כל יום באותה שעה לפני הארוחה ורצוי אפילו - פעמיים לפני האכלה ולאחריה. המאזניים צריכות להיות מדוייקות מאוד ורצוי - דגיטליות, לפחות בדיוק של 10+ גרם.
תה קמומיל לשימוש במיקרה של החמצת זפק ובעיות עיכול לזירוז יציאת המזון. תה בטמפרטורה של האכלה + עיסוי קל לזפק , יכול להביא לזירוז פעולת ריקון הזפק, אבל לא כתחליף לטיפול תרופתי.
ניסטטין לטיפול בפיטריות בפה ובגרון - על ידי מירשם רופא או וטרינר.
אבקה (או תרסיס) לעצירת דימומים/נזילת דם משתמשים באבקה הזו בכל מקרה של דימום שלא נפסק לאחר חמש דקות. מקובל להשתמש במיוחד במקרה של קיצוץ ציפורן יתר על המידה. שני סוגים שנמצאים אצל וטרינרים דרמטול או KWIK STOP  שמשמשת לעצירת דימום לכלבים חתולים וציפורים.

ההכנות שיש לעשות לפני שמתחילים להאכיל את הגוזל?

1. תמיד ולפני כל האכלה בודקים שהזפק של הגוזל ריק  לחלוטין. כל עוד יש מזון בזפק (מהארוחה הקודמת) אסור להאכיל!
2. מכינים את הדייסה בכמות ובסמיכות הרצוייה עבור גיל הגוזל (ועל-פי הוראות היצרן) על ידי הוספת מים חמים ובוחשים עד שנקבל מירקם אחיד ללא גושים.
3. שואבים, בעזרת המזרק וממלאים אותו בדייסה. 
   יש לנקז החוצה את כל בועות האויר.
4. מוודאים שהדייסה נמצאת בטמפרטורה המתאימה  על-ידי המד-חום וטיפוף על היד.
5. לא להשתמש בדיסה שנישארה בחימום  חוזר במיקרו.
6. דייסה סמיכה מידי עלולה לגרום להשארות המזון בזפק מעבר לזמן הרצוי,  ולאחר מכן היא מתקשה ומחמיצה, מה שעלול להביא למותו של הגוזל.
   

לאחר  שביצענו את כל  השלבים האלה אפשר להתחיל בהאכלה.

1. מוציאים את הגוזל מהאומנת מניחים את ראש הגוזל בין שתיי האצבעות ומכניסים לתוך המקור של הגוזל את הפייה של המזרק ומתחילים "להזריק" את הדייסה לאט.
2.  את ההאכלה מבצעים מצד שמאל של המקור לצד ימין (צד ימין של המגדל) בטיפטוף איטי, למנוע חנק.
   ראש הגוזל יתחיל לזוז קדימה ואחורה  לא להיבהל - זאת תגובת האכלה.
3. לאחר שהזפק מלא ההאכלה הסתיימה, ונותר רק לנקות את הגוזל, במיקרה של פליטה ולהחזירו לאומנת.
4. יש להקפיד על זמני ארוחה קבועים ולא לבצע שינויים דרסטים.
5. לפני ההאכלה, בזמן ההאכלה ובסופו, צריך ללטף את הגוזל בראשו ובגופו וזאת כדי להרגיל אותו למגע ידו של האדם.

חשוב לדעת שכמות הארוחות היומיות הנידרשת של הגוזל שונות מסוג לסוג ובטח - מגיל לגיל, ככל שיגדל כמיות המזון עולות.

שינויים חשובים שצריך לקחת בחשבון, ולא לחכות יותר מידי, בזמן האכלה של גוזלים

1. ירידה במשקל או עלייה במשקל שאינה לפי המקובל.
2. ירידה בתאבון.
3. זפק שאינו מתרוקן בזמן (הזפק חייב להתרוקן לחלוטין כל 4-5 שעות) אם הזפק נשאר מלא עלולה להתפתח בעיה רפואית חמורה מאוד.
4. שינוי בהפרשות - צבע או מרקם הלשלשת.
5. שינוי בהתנהגות הגוזל: פחות פעיל, אפטי, מדוכא.
6. הקאות לאחר האכלה.

ששת הנקודות הנ"ל חשובות מאוד משום שהן נותנות לכם אינדיקציה שמשהו אינו קשורה וצריך מיד התערבות של וטרינר או מגדל מוסמך.

שלב הגמילה
כשהגוזל מגיע לשלב שיש לו כבר ניצוי מלא הוא עוזב את האומנת ועובר לכלוב בטמפרטורת החדר .
בשלב הזה כבר מתחילים לשים בכלוב מגוון מזונות מוצקים מסוגים שונים כגון: פירות, ירקות, תערובת השרייה, ביצה קשה (מרוסקת) וכופתיות.
בשלבים הראשונים, תבחינו שהגוזל מנקר במזון המוצק ולא ממש אוכל, יש להתייחס לזה כלתהליך טבעי של למידה.
לאחר שרואים שהגוזל כבר מתחיל לאכול מזון מוצק באופן קבוע, ניתן לנסות להוריד את הארוחה האמצעית (צהרים) ולאחר שרואים שהגוזל ממשיך לאכול יפה ושהוא לא מרזה ניתן להוריד גם את ארוחת הבוקר.
כשרואים שהכל בסדר והגוזל ממשיך לאכול מזון מוצק ומתפתח והזפק מלא ניתן להוריד גם את ארוחת הערב
וכך לגמול את הגוזל לגמריי.
בעיקרון, לא להוריד ארוחות סתם.
בכל תקופת הגמילה הגוזל יורד במשקל והוא עלול לרדת עד 15% ממשקלו לפני תחילת תהליך הגמילה.
אם אתה מגלה שהגוזל יורד במשקל יתר על המידה, צריך לחזור שלב אחד לאחור ולהאכיל בדייסה עד שילה במשקל ואז לנסות שוב את תהליך הגמילה.

שלבי הגמילה הם מאוד קריטיים עבור הגוזל, אסור לגמול גוזל בכח.
כל גוזל ניגמל בקצב שלו ובזמן שלו ולא לפי הרצון שלנו.
פרחוני ארה B&G בשלבי גמילה מתקדמים.