כדי להגיב לתוכן באתר ולהוסיף תוכן משלך עליך להתחבר או להירשם.

המשמעות של סידן וזרחן בתזונה בכלל ובעופות במיוחד


פרופ' ישראל ניר, הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה האוניברסיטה העברית בירושלים

המשמעות של סידן וזרחן בתזונה בכלל ובעופות במיוחד

  • המינרלים העיקריים הדרושים לייצור ביצים הם סידן וזרחן, שאותם יש לספק לעופות במנת המזון שלהם.
    הסידן ביחד עם הזרחן ממלאים תפקידים פיסיולוגים חשובים בתהליכי חילוף החומרים של העופות ואחראים על מבנה העצמות ויציבותם המכנית. שלד העצמות של העופות מהווה מאגר של סידן וזרחן. בעת אספקה מוגברת של סידן המינרל מצטבר בשלד והוא עשוי להשתחרר בשעת הצורך. גיוס מוגבר של סידן מהעצמות מתרחש בעופות בזמן ההטלה.
    מחסור מוחלט בסידן או בזרחן או בשני המינרלים יחד, פוגע בעיקר במבנה העצמות, הנובע מהפחתת תכולת החומר המינרלי בעצמות. עצמות העוף נעשות שבירות, העוף רובץ כל הזמן, אכילתו פוחתת וחלה תופעה כללית של נוון. אצל מטילות, קליפת הביצה נעשית דקה ושבירה וההטלה נפסקת.
    מחסור מתון בסידן מסוכן עוד יותר מאשר מחסור קשה. כאשר נוצר מחסור מתון בסידן, העופות ממשיכות להטיל ביצים ובכך הן מרוקנות את מלאי הסידן שבעצמותיהן.
    אותן הפרעות נגרמות גם עקב מתן מינרל אחד בעודף ניכר לעומת השני, שכן המינרל הנמצא בעודף גורם להפחתת שיעור הזמינות של המינרל השני, לכן יש לדאוג שיהיה שיווי משקל בין ריכוזי הסידן והזרחן במזון ובגוף העופות.
    בקליפות הביצים יש תכולה גבוהה של סידן ותכולה מזערית של זרחן. מכאן שמנות המזון למטילות צריכות להכיל מעט זרחן. כי, עודף של זרחן במנה עלול להשפיע לרעה על חוזק הקליפות, כיון שריכוז גבוה זרחן גורם לירידה בזמינות הסידן.
  • ויסות רמות הסידן והזרחן בגוף העופות נמצא תחת בקרה של מנגנון הורמונלי ספציפי, שבו פועלים בשילוב שלושה הורמונים שונים.
    - המנגנון ההורמונלי מווסת את רמת הסידן בדם בתחומים הנורמלים והרצויים.
    - בהתאם לרמת הסידן והזרחן בדם ייווצרו התנאים להשקעה מירבית של סידן בעצמות או לפרוק של סידן מהעצמות, זאת בהתאם למצב של בעל החיים.
    - כשרמת הסידן בדם יורדת מתחת לסף מסוים, (עקב אספקה לקוייה של סידן במזון, או צריכתו המוגברת בשל יצור גבוה של ביצים), המנגנון גורם לעליה המבוקשת של הסידן בדם. הסידן "מגויס" בשתי דרכים:
    - על ידי שיפור ספיגת הסידן מהמזון, מחלל המעי אל הדם.
    - על ידי גיוס הסידן מהעצמות.
    יש לציין שכחלק ממנגנון הויסות של רמת הסידן בדם גורם המנגנון הנ"ל במקביל, להפרשת זרחן בשתן וכך נשמר היחס הרצוי בין סידן לזרחן בדם.
  • סוגי המזונות השונים שמקבלים העופות במנת המזון שלהם, נבדלים מאד במתכונת הסידן והזרחן שהם מכילים. שיעור ספיגת המינרלים מהמזון של העופות מושפעת מאוד מהאיזון בין סידן וזרחן במנת המזון.
  • הפרת האיזון בין הזרחן לסידן במנה, כלומר, רמה גבוהה מדי של זרחן בדם, גורמת ליציאה מוגברת של סידן מהעצמות, ובכך פוגעות לא רק בקליפת הביצים אלא גם ביציבות העצמות של העופות, זאת משום שליצור הקליפה משוחררת כמות גדולה מידי של סידן מהעצמות.