תורגם ונערך ע"י הדס
מחלות תוכים שעלולים להדביק את בני-האדם
מחלות העוברות מבעלי חיים לבני האדם נקראות באנגלית "zoonoses".
להלן פירוט המחלות והסברים מועטים:
דרכי הדבקות:
הדרך הנפוצה ביותר להדבקות במחלה היא ע"י שאיפה של אבק נוצות המכיל את החיידק. לכן כאשר מנקים את הכלוב, חשוב להרטיב את התחתית למניעת שאיפת אבק הנוצות לריאות. חשוב ללבוש מסכה לפנים ואפילו מגן עיניים במיוחד אם מדובר בציפורים שיובאו לאחרונה. המחלה עלולה לעבור גם ע"י נשיכות של ציפור חולה. לציפור חולה אין סימני מחלה מיוחדים ומוגדרים, הם יכולים להתבטא בנוצות נפוחות, שלשול ירוק ונשימה כבדה. כמו כן, דמעות ונזלת בציפור. הציפורים עלולות למות בתוך ימים ספורים או לסבול מהמחלה מספר שבועות, לאבד משקל ולמות. ציפורים אחרות עשויות להראות סימנים קלים של המחלה, להבריא ואז להפוך לנשאיות של המחלה למשך חודשים ואפילו שנים.
SALMONELLOSIS
זהו זיהום בקטריאלי נפוץ של הפיסטיקוזיס במיוחד בציפורים שנלכדו ויובאו לאחרונה. המחלה נגרמת ע"י מספר גדול ושונה של סוגי סלמונלה למרות שרבים מהסוגים הללו באופן נורמאלי אינם מזיקים לציפורים או לבני אדם. בדיקות שגרתיות שנעשו לציפורים שמתו בזמן ההסגר, גילו רמות גבוהות של זיהום סלמונלה.Salmonella typhimurium היא הנפוצה והמסוכנת ביותר בין סוגי הסלמונלה. סוגים שונים שלה קיימים בבעלי חוליות כולל ציפורים, יונקים וזוחלים. היא גורמת לזיהום של המעיים ולדלקת בהם. הקיבה עלולה גם היא להיות מושפעת בדלקת (גסטריטיס). לעיתים האורגניזם של הסלמונלה חודר למחזור הדם וגורם לזיהום ולחום כמו במקרה של הפיסטיקוזיס. ציפורים עשויות להישאר בריאות תוך כדי שהן נושאות את נגיף הסלמונלה ולהדביק אחרים. בניגוד למקרה הפיסטיקוזיס, גם בני האדם עשויים להישאר בריאים ולשאת את הנגיף.
PSEUDOTUBERCULOSIS
מחלת הפסאדוטוברקולוזיס נגרמת ע"י בקטריה בשם pseudotuberculosis Yersinia. היא נפוצה במיוחד בכנרים, טוקנים, קופים ומכרסמים. המחלה לא נפוצה באופן יחסי בציפורים ממשפחת ה- psittacine ונראה שהיא דיי נדירה בתוכונים. המחלה פוגעת לעיתים באדם.דרכי ההדבקות הם כמו במקרה של הסלמונלה, בנוסף ניתן להידבק מסריטות ושפשופים של העור.עכברים, עכברושים וציפורי בר הם הגורמים להדבקות במחלה ע"י זיהום מוצרי מאכל בהפרשותיהם.
סימנים קליניים:
הסימנים הקליניים של המחלה אינם ברורים. ניתן לזהות את המחלה רק ע"י ניתוח שלאחר המוות וע"י בדיקות בקטריאליות. אצל ציפורים המחלה תתבטא תמיד בזיהום הדם ותגרום לפצעי נמק לבנים על הכבד והטחול. פגיעה זו דומה מאוד לפגיעת מחלת השחפת ומכאן שם המחלה. אצל האדם הפגיעה יכולה להיחשב בטעות כדלקת התוספתן מכיוון שהבקטריה חודרת לעיתים קרובות לבלוטות הלימפה של הבטן סמוך לתוספתן. דבר זה נפוץ במיוחד אצל ילדים. לעיתים רחוקות יותר, הבקטריה חודרת לעור ולעיתים נדירות גורמת לזיהום הדם.
TUBERCULOSIS
למחלת הטוברקולוזיס (שחפת) שלושה ענפים: שחפת באדם, שחפת בבעלי חיים כמו פרות ושחפת בעופות- בתוכים מסוימים כמו אמזונות ולורים יש את השוני הנדיר שגורם להם להיות רגישים באופן טבעי לבקטריית השחפת (מהסוג הפוגע בבני האדם). ככל הנראה, הם מסוגלים להיפגע גם משחפת הפוגע בבהמות. בתחילת המאה, השחפת הייתה נפוצה יותר באדם מאשר היום. המקרים הספורים של הדבקות ציפורים בשחפת האדם קרו בגן החיות ששם כנראה נדבקו הציפורים מהמבקרים בגן. המודעות למחלות העוברות מחיות לבני האדם הייתה נמוכה אז ולכן היו נותנים לבני האדם להאכיל את החיות באוכל שהביאו מהבית ושיכול היה להיות מזוהם במחלות. באופן מפתיע אין שום עדות שפורסמה על ציפורים שהדביקו בני אדם. שחפת של עופות גורמת בציפור לאדישות, נוצות מלוכלכות, איבוד הדרגתי של המשקל ולעיתים אף שלשול. תוכי שנדבק בשחפת אדם מפתח יובש וקשקשים בעור או עור דמוי גבינה בפנים ומסביב למקור. מקרים שבהם בני אדם נדבקו בשחפת עופות הם מאוד נדירים וחמורים. אנשים שחלו סבלו מאובדן משקל ולעיתים אף מתו. יתר המחלות שהוזכרו לעיל נדירות מאוד. תוכים שחולים במחלות אלו עלולים להדביק בני אדם, אך כמעט ולא קימת עדות לכך.
פיסטיקוזיס | סלמונלה | פסאדוטוברקולוזיס |
שחפת ושחפת העור | שושנה | פסטרלה |
ניוקאסל |
מקור: http://www.parrots.co.il/modules.php?name=News&file=article&sid=45